יום שני, 14 בפברואר 2011

"אם אני ואת היינו נולדים בג'ונגל במקום בו אין מקלדת, דבליו או שטרודל..."

ליאת היקרה


בזמן זה כשהאור בקצה הדרך כבר נראה בהיר והעוצמה כמעט מלאה, כאשר ניתן כבר לזהות את הדמויות ותוואי הדרך המצפה לנו ביום שאחרי, כאשר כמעט כמעט ונגמר פרק זה בחיינו ונמצא מאחורינו, אני מעזה להסב מבטי לאחור ועדיין לראות את בבואת הימים הראשונים של תחילת מסע לימודי התואר, מסע מרתק ומופלא זה. רגע אחד לפני שהאור העז ורגשות האושר העצום של סיום הלימודים יציף אותנו ושוב יקשה עלינו לראות ולזכור את תחילת הדרך חייבת אני לכתוב לך מילות תודה, לא רבות, כי ככל שירבו לעולם לא יתארו את תודתי על כי הצטרפת אלי למסע זה.

תודתי על התמיכה והשיתוף המלא שנרקם ושרר ביננו לאורך כל הדרך. שיתוף אשר ללא ספק, לפחות עלי, הקל מאד על הדרך הארוכה והלא כל כך קלה של לימודי התואר.

חייבת אני לציין את הפוסטים שלך, מלאי העניין ורבי התוכן אשר לימדו אותי כל פעם משהו חדש עליך, וחשפו נדבך מרתק ומעניין על דעותייך. תודה על ההשקעה בתגובות מעניינות ומרתקות שבהם השקעת ובי תמכת.
חייבת לציין גם את כל התהליך והמסלול שעברת מתחילת הדרך, שחששת כל-כך מלעבוד עם המחשב ועד היום, שמתפעֶלת אותו בכל הכיתות בהן את מלמדת ואף מנחה מורים אחרים לצוות כיצד מומלץ להעביר שיעורים באמצעות מחשב ולהשתמש בסביבות הווירוטואליות השונות הנמצאות ברשותינו. ועל-כך, מגיע לך את מלוא הכבוד!

ליאתי, משוכנעת אני כי דרך זו תפגישנו בסופה, נעמוד ביחד על קו הסיום וביחד נתחיל את דרכנו החדשה אשר אין לי ספק כי גם לאורכה ניפגש ונתרגש.

בהערכה ואהבה

טלי

יום חמישי, 10 בפברואר 2011

המכה ה- 11 אין אינטרנט


אֵ לּוּ  עֶ שֶׂ  ר   מַ כּוֹת  שֶׁ הֵ בִ יא  הַ קָּדוֹשׁ  בָּ רוְּ הוּא   עַ ל   הַ מִּ צְ רִים
בְּ מִ צְ רַיִם  . וְאֵ לּוּ הֵ ן:   דָּם.   צְ פַ רְ דֵּ עַ .   כִּנִּים.   עָ רוֹב.   דֶּ בֶר.   שְׁ חִ ין.   בָּ רָד.   אַ רְ בֶּה  . חשֶׁ ך
מַ כַּת   בְּכוֹרוֹת   (מתוך הגדת פסח)
החסימה של האינטרנט ושל התקשורת הטלפונים במהלך המהומות במצרים מעוררת תמיהה. האם באמת בכוחם של הרשתות החברתיות כמו "טוייטר" ו"פסיבוק " לשנות שלטונות ולהביא למהפכות (אירן , תוניסיה מצרים ועוד...) . ל-23 מיליון מצרים יש גישה לאינטרנט שנותק בהוראות הממשלה כהגדרתם ה"אויב בחדש". הטכנולוגיה מנצחת יש לתת לאינפורמציה לזרום באופן חופשי בפנים וכלפי חוץ. אין ספק שגילנו את כוחה של הטכנולוגיה ונזכור זאת כתקדים בהיסטוריה של האינטרנט. 

טלי היקרה שלי


הבלוג הבא מוקדש במיוחד בשבילך , במשך שנה וארבע עברנו לא מעט חוויות לימודיות ואחרות , מצחיק אותי לחשוב שאני צריכה לרשום לך בלוג תגובה למרות שלפני כל בלוג אנחנו מדברות לפחות עשר פעמים, בזמן כתיבת הבלוג עוד חמש פעמים ולאחר סיום הבלוג כבר הפסקתי לספור .אולי בשל העבודה שאנחנו חברות לצוות עבודה וחברות בחיים הפרטיים אז החברות הוירטואלית לא כל כך תקפה עלינו ( למרות שמעתי לאחרונה יש רעיון לכלות/חתנים וירטואליים תחשבי על סחר באנשים וירטואליים...). בכל פעם שעשינו משימה שקשורה ללימודים העדפנו מפגש של פנים מול פנים וכוס קפה ביד. אני זוכרת את העבודה הראשונה שלנו אצל גילה ישבנו מחשב ליד מחשב על המיטה שלך וניהלנו צ'ט קולי וטקסטואלי שאנו יושבת במרחק נגיעה . אם הלימודים השתדרגנו עברנו ל" אייפונים וגלקסי" התחלנו לדבר במסעדה באמצעות מכשירים טכנולוגים שברשותנו. אני מודה לך מאוד ששכנעת אותי ללמוד במגמת תקשוב ולא ויתרת לי לאורך כל התקופה, אני בטוחה שכל אחת מאיתנו רואה את הלימודים בצורה שונה ורוצה להתפתח למקומות אחרים אך תמיד יהיה חוט שמקשר בנינו ונזכור שעבודת הצוות שלנו הכי טובה שאנחנו ביחד.                                            
אני רוצה להזכיר לך את הנסיעות למכללה ומהמכללה ולכיוון הבית יצא לנו לדון / לריב / להתווכח / לחלוק דעות שונות  על עניינים לא פשוטים מהי כוחה של הטכנולוגיה?  לאן היא עוד יכולה לשאוף? את מי היא רומסת בדרך? מי צריך לקחת את המושכות? ועוד הרבה. כתשובה לאחת השאלות מבן הרבות את הבלוג הבא אני מציעה לך לקרוא שיעסוק בעוצמת של הטכנולוגיה. הטכנולוגיה  בשיאה "מהפכנים דוט קום"  שלטון נופל לא בשל רדיו או טלוויזיה אלא בשל רשתות חברתיות (הנושא יקרתי שלנו בסמינריון) אם חשבנו לעצמנו מה כוחה של הרשת החברתית ואם חשבנו לרגע שהנושא שלנו קצת שטחי ואולי אין בו הרבה חלק תיאורטי הרי שקבלנו תשובה בחינם... הנושא הכי חם בגלובוס.
אוהבת אותך ומאחלת לך הצלחות בכל התחומים
ליאת אסטורוגו