שינוי פנימי

במסגרת הקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה, קבלנו לקרוא מספר פרקים מתוך הספר פסיכולוגיה חינוכית/ ד"ר ציפי בראל. הפרק השלישי עסק בתיאוריית ההתניה האופרנטית שבמרכזה עומד הרעיון שכל התנהגות הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה וכל התנהגות שבגינה נענשים – תוכחד. יש להדגיש שחיזוק הוא עניין סובייקטיבי כלומר לא כל גירוי משמש חיזוק לכל בני האדם למעט מזון הניתן לאדם רעב או סיפוק צרכים פיזיולוגיים. אני מאוד משתדלת לאמץ את שיטה זאת היות וגילתי כי עונשים יוצרים תגובות שליליות אצל התלמיד כעוינות, חרדה וכעס המפריעות להמשך למידה. דיכוי התנהגות שבגללה נענשים מתרחש רק בנוכחות האדם המעניש, השפעת העונש היא לטווח קצר ואינו מלמד את התלמיד מה עליו לעשות אלא מה עליו לא לעשות. השימוש בחיזוקים מביא לשקט במסגרת השיעור, המון נחת למורה, התלמידים מרגישים אחריות ללמידה וההקשבה הופכת להיות באחריותם. בשנים הראשונות שלי כמורה צעירה היה חשוב לי להראות שהשליטה בידיים שלי וכל דבר אני חייבת לנהל. אותו למשל שכיוון השיחה לא יסטה לרגע מהמטרה. היום לאחר מספר שנים וניסיון (שעות הוראה) ובזכות הטכנולוגיה אין ספק כי השליטה היא לא רק שלי. תהליך ההוראה שונה -בתחילת הנושא אני עומדת במרכז אך תפקידי מצמצם בהדרגה במטרה שהילד יהיה אחראי בסופו של דבר על הלמידה. תפקידי לסייע לתלמידים להגיע להפנמת מושגי היסוד ולאפשר לתלמידים לחקור בעצמם ולהגיע להכללות ומסקנות. "שיא החופש" מבחנתי היא הלמידה שיתופית בתחילת שנותיי חשבתי שלמידה שיתופית מתפרשת כלמידה שאחד עושה ושלושה מעתיקים הילד לא יצליח להגיע למימוש המלא של הפוטנציאל כי את הרוב בונה בעזרת חבר ואף מדובר בבזבוז של זמן. היום לאחר ראייה מזווית שונה אני רואה את ההבדל - למידה שיתופית היא למידה בונה , למידה מתקדמת אני רואה את הצדדים החיובים וזה בזכות למידה אינטנסיבית של לימוד מתוקשב. אין ספק שגיוון שדרכי ההוראה הן בתחום המחשוב והן בתחום השיעור הפורמאלי והפרטני יביאו ללמידה משמעותית עבור תלמידנו. 

לא שומעים אותי ...

לימוד דרך קלטות...

במהלך שיחה עם בעלי עלה הנושא של הקלטת שיעורים לצורך שמיעה חוזרת בבית שאלתי אותו כמרצה באוניברסיטה מה דעתו על כך שתלמידים רוצים להקליט את השיעור שלי. הוא התחיל בכך שהיה אתר שמעלה הרצאות בכל מיני תחומים מאוניברסיטאות בחו"ל כך שכל אחד יכול ללמוד בכל עת ובחינם ועל כן זה רעיון מבורך, אולם כששאלתי אותו אם אצלו סטודנטים מקליטים אותו בשיעור הוא מיד שינה עמדה והתנגד בגלל זכויות יוצרים וכל מיני פסקי דין שהוא מיד נקב בשמם ומאותו רגע הדיאלוג בנינו הפך לנאום חוצב להבות מבחינתו ובלתי מעניין לחלוטין מבחינתי עד כדי שהוא לא שם לב לעובדה שהלכתי לתלות כביסה...

בכל מקרה חשבתי מה רע שגם תלמידים יביאו טייפ מנהלים או מכשיר 3 MP ויקליטו את השיעור שלי ואולי גם אני אזכה לכמה דקות של תהילה ברשת האינטרנט בשיעור אחד או שניים.

כשאני חושבת על הרעיון הוא אכן יכול להיות מצוין בעיקר למקצועות כמו היסטוריה, תנ"ך, ספרות – הילדים יוכלו לחזור על חומר הלימוד על ידי השמעה חוזרת שלו – בדרך חזרה מבית ספר, בבית כשהם הולכים לישון , לפני מבחנים ובכל מקום אחר הם יחסכו זמן לימוד ויוכלו לתרגל בכל עת. תלמיד שלא הגיע לשיעור יוכל לקבל הקלטה של השיעור ובכך להיות מעודכן מיד בכל מה שהיה בשיעור.

אמנם יש גם חסרונות – מה יקרה עם התלמידים יחליטו להעלות את הקטע לאינטרנט, מי יעשה צנזורה על הדברים או עריכה של הדברים שנאמרו – מה יקרה אם הם יערכו את זה לקליפ מוזיקלי שאחר כך יתנגן במועדונים... מה יקרה אם הם יוציאו את דבריי מהקשרם? אולי בכל זאת עדיף שלא... בשלב זה.

לבסוף, מצאתי סרטון שממחיש הכי טוב שאם יש "ישיבות" שבהן ההקלטה עובדת אין סיבה שגם בבית ספר זה לא יצליח

סרטון הדגמה

הצבי המהיר

אם הוא כל כך איטי מדוע קוראים לו הצבי המהיר ?

כל יום אני בודקת את תיבות הדואר שלי ותמיד אותו דבר – תיבה אחת , האמיתית מלאה בפרסום שרובו ככולו הולך לפח ושתי תיבות דואר אלקטרוניות מלאות במכתבים של עבודה וחברים.                                                     
לחשוב שעד לפני 15 שנים איש לא האמין שניתן יהיה לשלוח מכתב מהר יותר מפקס, או שכדי לשלוח מכתב ארוך במיוחד עם עשרות עמודים חייבים להשתמש בשירותיו של הצבי המהיר.

אבל כיום ספק אם מישהו מאיתנו בכלל שולח דואר רגיל, אני משערת ש- 90% מהדואר כיום אם לא יותר הוא דואר אלקטרוני. תיבת דואר שהולכת איתך לכל מקום, חינם, הדואר נשלח במהירות וניתן בכל עת לעיין בו, ניתן אפילו לשלוח דואר אלקטרוני "רשום" עם אישור מסירה או אישור קריאה, פלא שכמעט כולם זנחו את הצבי המהיר לטובת הדואר האלקטרוני.

במקום לכתוב להורי התלמידים על התקדמות הילדים בכיתה – שולחים להם אי מייל, במקום לחכות לשיחה או לעדכון מהמנהלת – שולחים אי-מייל – כל אחד בזמן שלו יכול לענות, הדואר עובר תוך שניות ספורות מקצה אחד של העולם לקצהו השני – פשוט, נוח, זול וגורם לצבי המהיר להראות כמו צב קטוע רגליים מסורבל...

ובכל זאת, צריך שיהיה שימוש לתיבת הדואר האמיתית – מלבד אותם פרסומים שמוצאים עצמם בפח הזבל עם כל חבריהם, ואני רק מקווה שמשתמשים בנייר ממוחזר לפחות... אז בעלי החליט שהוא ישמיש את תיבת הדואר בכל מחיר.

אחרי שאמרתי לו שתיבת הדואר שלנו בבניין היא למעשה רק שלו – הוא היחיד שעוד מקבל לשם עדכונים של כתבי עת וספרים, ובעיקר חבילות שהוא מזמין דרך כל מיני אתרים "אני החלטנו" שתיבת הדואר שלו תמשיך להתנהל כך אם כל שבוע אני אקבל מתנה בתמורה.

סתם הארה שחלפה במוחי -  גברים נהנים לעשות שופינג באינטרנט בדיוק כמו שאנו הנשים נהנות לקנות בחו"ל. רק שאצלכם זה לא למען השופינג אלא למען החיסכון בכסף – תסבירו לי איפה החיסכון אם במקום לקנות שקית זילוף לעוגות ( המוצר האחרון שהוא קנה לפני שבוע ) שעולה בחנות 1.90 ₪ - הוא החליט לקנות 100 שקיות שעולות 50 ₪  - אמנם זה 0.5 ₪ לכל שקית אבל מה לגבי העובדה שאני צריכה ללכת לדואר, למצוא חניה , לבזבז זמן, דלק ועצבים בשביל שהוא יקנה בזול....

אז כמו שאמרתי, אם כבר אני זו שהולכת לדואר לפחות שאני איהנה ממתנה או כמו שאני קוראת לזה "דמי משלוח"...

לימוד מרחוק

במסגרת התואר השני במגמת תקשוב לא זכיתי לעבור קורס מתוקשב מתחילתו ועד סופו, דבר המעורר תמיהה לכשעצמו.

עוד שבועות ספורים מסתיים הסמסטר האחרון של תואר זה ואני תוהה אילו כלים אני לוקחת עימי לעבודתי בבית הספר.

האם אני יכולה לחולל שינוי? האם צוות בית הספר כולו לבדו יכול לחולל שינוי? האם רק הירתמות משותפת למאמץ הן מצד המורים והן מצד התלמידים והוריהם יכולים להביא את  השינוי? האם דרושה החלטת ממשלה או תקציבים מיוחדים? האם אנו מקדימים את המאוחר או שמדובר כבר בעובדה קיימת שחלקנו רק בוחרים להתעלם ממנה?

בעודי חושבת שמעתי את בעלי צוחק מחדר העבודה, ניגשתי אליו וראיתי שהוא צופה ברב מדבר בהתלהבות יתרה עם תנועות ידיים ושאלתי אותו מה הוא ( וגם מה הרב ) עושה.

בעלי הסביר לי שהוא צופה מידי פעם בלימודי פרשת השבוע באינטרנט לקראת הרצאות שהוא מעביר בעצמו באוניברסיטה על מנת ללמוד דברים חדשים שיכולים לסייע לו בהרצאות שלו.

ואז נפל לי האסימון, הבנתי שהלימוד מרחוק הוא לא איזו מטרה עתידית שאליה צריך לשאוף, הוא לא פרי מאמץ רב הדורש את כלל האוכלוסייה להירתם אליה, הלימוד מרחוק הוא בהחלט דבר שתלוי ביכולת ובכישורים האישיים של המורה – כוח הרצון שלו, ההתמדה, היכולת שלו לשווק את עצמו דרך הרשת ולעניין את התלמידים.

הראייה לכך היא כל אותם שיעורי דת המועברים דרך האינטרנט, דרשות של הרב עובדיה יוסף או של הרב אמנון יצחק ועוד. הם מצליחים לשלהב ולהפיץ את תורתם דרך האינטרנט בלימוד מרחוק. התלמידים לא נדרשים להגיע לחדר או לאולם אלא יושבים בביתם בשעה הנוחה להם וצופים בשיעורי התורה, עוצרים את  השיעור להפסקות בזמן שלהם, אין מריבות על מקום בכיתה – יתרונות רבים ללימוד.

המהדרין אף מאפשרים לימוד ובמקביל "קבלת קהל על ידי המורה" אפשרות דרך פורומים וצ'אטים לענות לשאלות התלמידים מרחוק בשעות קבועות מראש או בזמן הפנוי של מי מהצדדים.

הלימוד מרחוק הוא לא דבר התלוי ברצון של מספר רב של גורמים, הוא בראש ובראשונה משימה שהמורה צריכה לקבל על עצמה ולהחליט לעבור לשיטת לימוד חדשה. היישום מעתה ואילך תלוי בידיים שלה, היא זו שאחראית על ניווט האוניה ליעדה, היא זו שצריכה להשקיע כדי לגרום לתלמידים לרצות לחזור ולהקשיב, ללכת ולחפש פתרונות בעצם דרך רשת האינטרנט תוך שהיא אמורה לתת להם את הכלים ללימוד עצמי נכון, הכלים לדעת לברור את העיקר מהטפל, הכלים לזהות ולהיזהר מהסכנות ברשת ועוד. העתיד למעשה לא תלוי בתקציב של הממשלה או החלטה של שר, העתיד תלוי למעשה במורה בלבד, אמנם רצוי ונכון לקבל את ההחלטה בגיבוי של הנהלת בית הספר ולחשוב על כל הבעיות העלולות להתעורר בדרך – תקלות ברשת, ילדים ללא חיבור מהיר לאינטרנט, משוב ובקרה על הלימוד של התלמידים אולם כל אלה בעיות שוליות שניתן בקלות להתגבר עליהן אם רק רוצים.

ואחרי ששכנעתי את עצמי שהלימוד מהרשת תלוי ברצון הטוב של הצדדים החלטי לערוך ניסוי קטן בבית. בעלי חובב אפיה של עוגות והכנת קינוחים שונים, החלטתי לאתגר אותו בהכנת מתכון של פחזניות שראיתי בתכנית "מאסטר שף" - קרוקומבוש.

קישרתי אותו לאתר שבו מלמדים להכין את הקרוקומבוש ואמרתי לו שהוא יכול לצאת לעבודה רק שישמור על ניקיון המטבח כי אתמול הייתה העוזרת ...

 

אתם בטח סקרנים לגבי התוצאות של המשימה המתוקשבת הראשונה שלו. ובכן החלטתי להפנות אתכם לסרטון קצר המסביר על ספר מתכונים לגברים בלבד...

עוד שבוע נגמר

עוד יום לימודים הסתיים ושוב הרהורים עולים בראשי

במסגרת השיעור הערכת טכנולוגיות ידע (ד"ר גילה קורץ)  הוצגו לנו ממצאים מסקר על בלוגים ואתריwiki  הגישות והתפיסות של הלומדים. דבר שעלה בי הרהורים על היתרונות של השימוש באינטרנט במערכת החינוך.  האינטרנט מספק תקשורת ומידע , השילוב המיוחד במסגרת השיעור הפורנטלי מסורתי יחד עם שיעור מודרני מתוקשב יוצר הזדמנויות למידה רבות. בדיוק הנושא שלמדנו בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה ע"י ד"ר נוצר נטע שהציגה סגנונות למידה שונים: אקטיבי / רפלקטיבי, סקרני, / תכליתי, סדרתי/ גלובלי, חזותי/ מילולי. כל אחד מאיתנו מתאפיין בסגנון לימוד ייחודי ואישי לו . תיאורית הלמידה המרכזית בחינוך אינטרנטי היא תיאוריה הקונסטרוקטיבית. למידה המבוססת על פתרון בעיות עדיפה על למידה המבוססת על תיאורית המורה ודעתו האישית. האינטראקציה המוכרת ביותר בעולם החינוך עד לעת האחרונה, היא בין תלמיד למורה. כאשר תהליך למידה ברשת שונה מין הלימוד בכיתה, ברשת יכולים להיות מספר מורים או מורים ווירטואליים. האינטראקציה עם המורה בכיתה היא סינכרונית בעוד שלמידה בעזרת האינטרנט לרוב תהייה א-סינכרונית (בזמן חופשי). קיימת אינטראקציה בין הלומד לבין הלומדים האחרים- ניתן לפתוח פורומים או רשימות תפוצה, להמשיך דיון והעשרתו לעומת הדיון בכיתה הרגילה המוגבל בזמן ובכמות משתתפים. הפעילות באינטרנט יכולה להיות חלק מתוכנית הלימוד ומורים יכולים להפנות את תלמידיהם למשימות באינטרנט. לעבוד בשילוב המחשב או על-ידי תוכניות העשרה או בחלק ממשימות החובה. פתאום נוצר קישור לשיעור במדעי החינוך במאה העשרים ע"י המרצה ד"ר יפה בן עמי בהם הוצגו ארבעת הצירים העיקרים בחינוך – כלכלה ופוליטיקה, חברת הידע, תרבות ותפישת עולם. הגדרנו מהו המושג משבר והאם קיים משבר במשרד החינוך?

הדיון היה פורה ומעניין היו חילוקי דעות בקרב בסטודנטים. דעתי האישית שאין משבר יש כשלים קטנים שצריך לפתור כמו מערכת גדולה תמיד יש מקום לשיפור. משבר מבחנתי הוא גורם המסכן את המערכת ועלול להביא לקריסתה. נכון שאם היה מדובר על מפעל המייצר חולצות ו50% מהחולצות היו יוצאות פגומות פחות או יותר התוצאות של אחוזי ההצלחה בבגרות יש צורך לסגור את המפעל אך עדיין לדעתי מערכת החינוך רחוקה מפשיטת רגל, למרות כל הקשיים בעיקר הטכנולוגיים  ויש לא מעט קשיים -  מאחר שילדינו רגילים לפגישות פנים מול פנים,  מנהלים, מורים ותלמידים חוששים וממעיטים במפגשים ווירטואליים. ישנו חשש לפגיעה ביכולות של תלמידנו הצעירים לפתח כישורים חברתיים להם יזדקקו בתוך הקהילה.

קושי מרכזי הוא הקושי הכלכלי – לא תמיד ניתן לספק את כל הציוד הנדרש.

קושי בחרדה טכנולוגית לא כולם מרגישים מספיק מיומנים בהפעלת מערכות טכנולוגיות מורכבות.

מורים ותלמידים חוששים מהשינוי המתרחש בתחומי ההערכה של הלומדים במערכות הנבנות ברשת.

המורה אינו מקור הידע הבלעדי ובמשימות רבות אין תשובה נכונה אלא מרחב של פתרונות אפשריים לא תמיד ברור כיצד יש להעריך את המשימה האם אפשר לתת בסוף התהליך ציון כמקובל בבית הספר ?

לסיכום: הטכנולוגיה כבר פה והיא לא אופנה חולפת, עלינו לשנות את מערכי השיעור לממוחשבים ומתוקשבים ולנצל את הטכנולוגיה העומדת לרשותנו. האינטראקציה של פנים מול פנים תמיד תהיה רלוונטית וחשובה ללא ספק לטובת הצד החברתי ופיתוח מיומנויות חברתיות וקשרים בינאישיים, ואסור לוותר על כך, אך יש שלב לפתח את האינטראקציה בין הלומד וחומרי הלימוד – על הלומד לדעת לגלות מידע ברשתות השונות להבין שחומר הלימוד מתעדכן ומחדש כל הזמן. תפקידנו כמורים לאפשר ללומד להיות חשוף לחומר לעשות את הסינון שמתאים למטרותיו ולא לפחד שאנו לא משמשים למקור הידע הבלעדי. לפתח את אינטראקציה בין הלומד ללומדים אחרים היות זמן הדיון הכיתה מוגבל בזמן או בכמות משתתפים הדיונים הפורומים הם א-סינכרוניים ולא מוגבלים.  דרכנו עוד ארוכה אך ללא ספק אנחנו נמצאים בתהליך של מהפכה חדשה