יום רביעי, 22 בדצמבר 2010

שינוי פנימי


במסגרת הקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה, קבלנו לקרוא מספר פרקים מתוך הספר פסיכולוגיה חינוכית/ ד"ר ציפי בראל. הפרק השלישי עסק בתיאוריית ההתניה האופרנטית שבמרכזה עומד הרעיון שכל התנהגות הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה וכל התנהגות שבגינה נענשים – תוכחד. יש להדגיש שחיזוק הוא עניין סובייקטיבי כלומר לא כל גירוי משמש חיזוק לכל בני האדם למעט מזון הניתן לאדם רעב או סיפוק צרכים פיזיולוגיים. אני מאוד משתדלת לאמץ את שיטה זאת היות וגילתי כי עונשים יוצרים תגובות שליליות אצל התלמיד כעוינות, חרדה וכעס המפריעות להמשך למידה. דיכוי התנהגות שבגללה נענשים מתרחש רק בנוכחות האדם המעניש, השפעת העונש היא לטווח קצר ואינו מלמד את התלמיד מה עליו לעשות אלא מה עליו לא לעשות. השימוש בחיזוקים מביא לשקט במסגרת השיעור, המון נחת למורה, התלמידים מרגישים אחריות ללמידה וההקשבה הופכת להיות באחריותם. בשנים הראשונות שלי כמורה צעירה היה חשוב לי להראות שהשליטה בידיים שלי וכל דבר אני חייבת לנהל. אותו למשל שכיוון השיחה לא יסטה לרגע מהמטרה. היום לאחר מספר שנים וניסיון (שעות הוראה) ובזכות הטכנולוגיה אין ספק כי השליטה היא לא רק שלי. תהליך ההוראה שונה -בתחילת הנושא אני עומדת במרכז אך תפקידי מצמצם בהדרגה במטרה שהילד יהיה אחראי בסופו של דבר על הלמידה. תפקידי לסייע לתלמידים להגיע להפנמת מושגי היסוד ולאפשר לתלמידים לחקור בעצמם ולהגיע להכללות ומסקנות. "שיא החופש" מבחנתי היא הלמידה שיתופית בתחילת שנותיי חשבתי שלמידה שיתופית מתפרשת כלמידה שאחד עושה ושלושה מעתיקים הילד לא יצליח להגיע למימוש המלא של הפוטנציאל כי את הרוב בונה בעזרת חבר ואף מדובר בבזבוז של זמן. היום לאחר ראייה מזווית שונה אני רואה את ההבדל - למידה שיתופית היא למידה בונה , למידה מתקדמת אני רואה את הצדדים החיובים וזה בזכות למידה אינטנסיבית של לימוד מתוקשב. אין ספק שגיוון שדרכי ההוראה הן בתחום המחשוב והן בתחום השיעור הפורמאלי והפרטני יביאו ללמידה משמעותית עבור תלמידנו. 

לא שומעים אותי ...


לימוד דרך קלטות...
במהלך שיחה עם בעלי עלה הנושא של הקלטת שיעורים לצורך שמיעה חוזרת בבית שאלתי אותו כמרצה באוניברסיטה מה דעתו על כך שתלמידים רוצים להקליט את השיעור שלי. הוא התחיל בכך שהיה אתר שמעלה הרצאות בכל מיני תחומים מאוניברסיטאות בחו"ל כך שכל אחד יכול ללמוד בכל עת ובחינם ועל כן זה רעיון מבורך, אולם כששאלתי אותו אם אצלו סטודנטים מקליטים אותו בשיעור הוא מיד שינה עמדה והתנגד בגלל זכויות יוצרים וכל מיני פסקי דין שהוא מיד נקב בשמם ומאותו רגע הדיאלוג בנינו הפך לנאום חוצב להבות מבחינתו ובלתי מעניין לחלוטין מבחינתי עד כדי שהוא לא שם לב לעובדה שהלכתי לתלות כביסה...
בכל מקרה חשבתי מה רע שגם תלמידים יביאו טייפ מנהלים או מכשיר 3 MP ויקליטו את השיעור שלי ואולי גם אני אזכה לכמה דקות של תהילה ברשת האינטרנט בשיעור אחד או שניים.
כשאני חושבת על הרעיון הוא אכן יכול להיות מצוין בעיקר למקצועות כמו היסטוריה, תנ"ך, ספרות – הילדים יוכלו לחזור על חומר הלימוד על ידי השמעה חוזרת שלו – בדרך חזרה מבית ספר, בבית כשהם הולכים לישון , לפני מבחנים ובכל מקום אחר הם יחסכו זמן לימוד ויוכלו לתרגל בכל עת. תלמיד שלא הגיע לשיעור יוכל לקבל הקלטה של השיעור ובכך להיות מעודכן מיד בכל מה שהיה בשיעור.
אמנם יש גם חסרונות – מה יקרה עם התלמידים יחליטו להעלות את הקטע לאינטרנט, מי יעשה צנזורה על הדברים או עריכה של הדברים שנאמרו – מה יקרה אם הם יערכו את זה לקליפ מוזיקלי שאחר כך יתנגן במועדונים... מה יקרה אם הם יוציאו את דבריי מהקשרם? אולי בכל זאת עדיף שלא... בשלב זה.
לבסוף, מצאתי סרטון שממחיש הכי טוב שאם יש "ישיבות" שבהן ההקלטה עובדת אין סיבה שגם בבית ספר זה לא יצליח
סרטון הדגמה


הצבי המהיר


אם הוא כל כך איטי מדוע קוראים לו הצבי המהיר ?
כל יום אני בודקת את תיבות הדואר שלי ותמיד אותו דבר – תיבה אחת , האמיתית מלאה בפרסום שרובו ככולו הולך לפח ושתי תיבות דואר אלקטרוניות מלאות במכתבים של עבודה וחברים.                                                     
לחשוב שעד לפני 15 שנים איש לא האמין שניתן יהיה לשלוח מכתב מהר יותר מפקס, או שכדי לשלוח מכתב ארוך במיוחד עם עשרות עמודים חייבים להשתמש בשירותיו של הצבי המהיר.
אבל כיום ספק אם מישהו מאיתנו בכלל שולח דואר רגיל, אני משערת ש- 90% מהדואר כיום אם לא יותר הוא דואר אלקטרוני. תיבת דואר שהולכת איתך לכל מקום, חינם, הדואר נשלח במהירות וניתן בכל עת לעיין בו, ניתן אפילו לשלוח דואר אלקטרוני "רשום" עם אישור מסירה או אישור קריאה, פלא שכמעט כולם זנחו את הצבי המהיר לטובת הדואר האלקטרוני.
במקום לכתוב להורי התלמידים על התקדמות הילדים בכיתה – שולחים להם אי מייל, במקום לחכות לשיחה או לעדכון מהמנהלת – שולחים אי-מייל – כל אחד בזמן שלו יכול לענות, הדואר עובר תוך שניות ספורות מקצה אחד של העולם לקצהו השני – פשוט, נוח, זול וגורם לצבי המהיר להראות כמו צב קטוע רגליים מסורבל...
ובכל זאת, צריך שיהיה שימוש לתיבת הדואר האמיתית – מלבד אותם פרסומים שמוצאים עצמם בפח הזבל עם כל חבריהם, ואני רק מקווה שמשתמשים בנייר ממוחזר לפחות... אז בעלי החליט שהוא ישמיש את תיבת הדואר בכל מחיר.
אחרי שאמרתי לו שתיבת הדואר שלנו בבניין היא למעשה רק שלו – הוא היחיד שעוד מקבל לשם עדכונים של כתבי עת וספרים, ובעיקר חבילות שהוא מזמין דרך כל מיני אתרים "אני החלטנו" שתיבת הדואר שלו תמשיך להתנהל כך אם כל שבוע אני אקבל מתנה בתמורה.
סתם הארה שחלפה במוחי -  גברים נהנים לעשות שופינג באינטרנט בדיוק כמו שאנו הנשים נהנות לקנות בחו"ל. רק שאצלכם זה לא למען השופינג אלא למען החיסכון בכסף – תסבירו לי איפה החיסכון אם במקום לקנות שקית זילוף לעוגות ( המוצר האחרון שהוא קנה לפני שבוע ) שעולה בחנות 1.90 ₪ - הוא החליט לקנות 100 שקיות שעולות 50 ₪  - אמנם זה 0.5 ₪ לכל שקית אבל מה לגבי העובדה שאני צריכה ללכת לדואר, למצוא חניה , לבזבז זמן, דלק ועצבים בשביל שהוא יקנה בזול....
אז כמו שאמרתי, אם כבר אני זו שהולכת לדואר לפחות שאני איהנה ממתנה או כמו שאני קוראת לזה "דמי משלוח"...

יום רביעי, 8 בדצמבר 2010

לימוד מרחוק


במסגרת התואר השני במגמת תקשוב לא זכיתי לעבור קורס מתוקשב מתחילתו ועד סופו, דבר המעורר תמיהה לכשעצמו.
עוד שבועות ספורים מסתיים הסמסטר האחרון של תואר זה ואני תוהה אילו כלים אני לוקחת עימי לעבודתי בבית הספר.
האם אני יכולה לחולל שינוי? האם צוות בית הספר כולו לבדו יכול לחולל שינוי? האם רק הירתמות משותפת למאמץ הן מצד המורים והן מצד התלמידים והוריהם יכולים להביא את  השינוי? האם דרושה החלטת ממשלה או תקציבים מיוחדים? האם אנו מקדימים את המאוחר או שמדובר כבר בעובדה קיימת שחלקנו רק בוחרים להתעלם ממנה?
בעודי חושבת שמעתי את בעלי צוחק מחדר העבודה, ניגשתי אליו וראיתי שהוא צופה ברב מדבר בהתלהבות יתרה עם תנועות ידיים ושאלתי אותו מה הוא ( וגם מה הרב ) עושה.
בעלי הסביר לי שהוא צופה מידי פעם בלימודי פרשת השבוע באינטרנט לקראת הרצאות שהוא מעביר בעצמו באוניברסיטה על מנת ללמוד דברים חדשים שיכולים לסייע לו בהרצאות שלו.
ואז נפל לי האסימון, הבנתי שהלימוד מרחוק הוא לא איזו מטרה עתידית שאליה צריך לשאוף, הוא לא פרי מאמץ רב הדורש את כלל האוכלוסייה להירתם אליה, הלימוד מרחוק הוא בהחלט דבר שתלוי ביכולת ובכישורים האישיים של המורה – כוח הרצון שלו, ההתמדה, היכולת שלו לשווק את עצמו דרך הרשת ולעניין את התלמידים.
הראייה לכך היא כל אותם שיעורי דת המועברים דרך האינטרנט, דרשות של הרב עובדיה יוסף או של הרב אמנון יצחק ועוד. הם מצליחים לשלהב ולהפיץ את תורתם דרך האינטרנט בלימוד מרחוק. התלמידים לא נדרשים להגיע לחדר או לאולם אלא יושבים בביתם בשעה הנוחה להם וצופים בשיעורי התורה, עוצרים את  השיעור להפסקות בזמן שלהם, אין מריבות על מקום בכיתה – יתרונות רבים ללימוד.
המהדרין אף מאפשרים לימוד ובמקביל "קבלת קהל על ידי המורה" אפשרות דרך פורומים וצ'אטים לענות לשאלות התלמידים מרחוק בשעות קבועות מראש או בזמן הפנוי של מי מהצדדים.
הלימוד מרחוק הוא לא דבר התלוי ברצון של מספר רב של גורמים, הוא בראש ובראשונה משימה שהמורה צריכה לקבל על עצמה ולהחליט לעבור לשיטת לימוד חדשה. היישום מעתה ואילך תלוי בידיים שלה, היא זו שאחראית על ניווט האוניה ליעדה, היא זו שצריכה להשקיע כדי לגרום לתלמידים לרצות לחזור ולהקשיב, ללכת ולחפש פתרונות בעצם דרך רשת האינטרנט תוך שהיא אמורה לתת להם את הכלים ללימוד עצמי נכון, הכלים לדעת לברור את העיקר מהטפל, הכלים לזהות ולהיזהר מהסכנות ברשת ועוד. העתיד למעשה לא תלוי בתקציב של הממשלה או החלטה של שר, העתיד תלוי למעשה במורה בלבד, אמנם רצוי ונכון לקבל את ההחלטה בגיבוי של הנהלת בית הספר ולחשוב על כל הבעיות העלולות להתעורר בדרך – תקלות ברשת, ילדים ללא חיבור מהיר לאינטרנט, משוב ובקרה על הלימוד של התלמידים אולם כל אלה בעיות שוליות שניתן בקלות להתגבר עליהן אם רק רוצים.
ואחרי ששכנעתי את עצמי שהלימוד מהרשת תלוי ברצון הטוב של הצדדים החלטי לערוך ניסוי קטן בבית. בעלי חובב אפיה של עוגות והכנת קינוחים שונים, החלטתי לאתגר אותו בהכנת מתכון של פחזניות שראיתי בתכנית "מאסטר שף" - קרוקומבוש.
קישרתי אותו לאתר שבו מלמדים להכין את הקרוקומבוש ואמרתי לו שהוא יכול לצאת לעבודה רק שישמור על ניקיון המטבח כי אתמול הייתה העוזרת ...
 
אתם בטח סקרנים לגבי התוצאות של המשימה המתוקשבת הראשונה שלו. ובכן החלטתי להפנות אתכם לסרטון קצר המסביר על ספר מתכונים לגברים בלבד...


עוד שבוע נגמר


עוד יום לימודים הסתיים ושוב הרהורים עולים בראשי
במסגרת השיעור הערכת טכנולוגיות ידע (ד"ר גילה קורץ)  הוצגו לנו ממצאים מסקר על בלוגים ואתריwiki  הגישות והתפיסות של הלומדים. דבר שעלה בי הרהורים על היתרונות של השימוש באינטרנט במערכת החינוך.  האינטרנט מספק תקשורת ומידע , השילוב המיוחד במסגרת השיעור הפורנטלי מסורתי יחד עם שיעור מודרני מתוקשב יוצר הזדמנויות למידה רבות. בדיוק הנושא שלמדנו בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה ע"י ד"ר נוצר נטע שהציגה סגנונות למידה שונים: אקטיבי / רפלקטיבי, סקרני, / תכליתי, סדרתי/ גלובלי, חזותי/ מילולי. כל אחד מאיתנו מתאפיין בסגנון לימוד ייחודי ואישי לו . תיאורית הלמידה המרכזית בחינוך אינטרנטי היא תיאוריה הקונסטרוקטיבית. למידה המבוססת על פתרון בעיות עדיפה על למידה המבוססת על תיאורית המורה ודעתו האישית. האינטראקציה המוכרת ביותר בעולם החינוך עד לעת האחרונה, היא בין תלמיד למורה. כאשר תהליך למידה ברשת שונה מין הלימוד בכיתה, ברשת יכולים להיות מספר מורים או מורים ווירטואליים. האינטראקציה עם המורה בכיתה היא סינכרונית בעוד שלמידה בעזרת האינטרנט לרוב תהייה א-סינכרונית (בזמן חופשי). קיימת אינטראקציה בין הלומד לבין הלומדים האחרים- ניתן לפתוח פורומים או רשימות תפוצה, להמשיך דיון והעשרתו לעומת הדיון בכיתה הרגילה המוגבל בזמן ובכמות משתתפים. הפעילות באינטרנט יכולה להיות חלק מתוכנית הלימוד ומורים יכולים להפנות את תלמידיהם למשימות באינטרנט. לעבוד בשילוב המחשב או על-ידי תוכניות העשרה או בחלק ממשימות החובה. פתאום נוצר קישור לשיעור במדעי החינוך במאה העשרים ע"י המרצה ד"ר יפה בן עמי בהם הוצגו ארבעת הצירים העיקרים בחינוך – כלכלה ופוליטיקה, חברת הידע, תרבות ותפישת עולם. הגדרנו מהו המושג משבר והאם קיים משבר במשרד החינוך?
הדיון היה פורה ומעניין היו חילוקי דעות בקרב בסטודנטים. דעתי האישית שאין משבר יש כשלים קטנים שצריך לפתור כמו מערכת גדולה תמיד יש מקום לשיפור. משבר מבחנתי הוא גורם המסכן את המערכת ועלול להביא לקריסתה. נכון שאם היה מדובר על מפעל המייצר חולצות ו50% מהחולצות היו יוצאות פגומות פחות או יותר התוצאות של אחוזי ההצלחה בבגרות יש צורך לסגור את המפעל אך עדיין לדעתי מערכת החינוך רחוקה מפשיטת רגל, למרות כל הקשיים בעיקר הטכנולוגיים  ויש לא מעט קשיים -  מאחר שילדינו רגילים לפגישות פנים מול פנים,  מנהלים, מורים ותלמידים חוששים וממעיטים במפגשים ווירטואליים. ישנו חשש לפגיעה ביכולות של תלמידנו הצעירים לפתח כישורים חברתיים להם יזדקקו בתוך הקהילה.
קושי מרכזי הוא הקושי הכלכלי – לא תמיד ניתן לספק את כל הציוד הנדרש.
קושי בחרדה טכנולוגית לא כולם מרגישים מספיק מיומנים בהפעלת מערכות טכנולוגיות מורכבות.
מורים ותלמידים חוששים מהשינוי המתרחש בתחומי ההערכה של הלומדים במערכות הנבנות ברשת.
המורה אינו מקור הידע הבלעדי ובמשימות רבות אין תשובה נכונה אלא מרחב של פתרונות אפשריים לא תמיד ברור כיצד יש להעריך את המשימה האם אפשר לתת בסוף התהליך ציון כמקובל בבית הספר ?
לסיכום: הטכנולוגיה כבר פה והיא לא אופנה חולפת, עלינו לשנות את מערכי השיעור לממוחשבים ומתוקשבים ולנצל את הטכנולוגיה העומדת לרשותנו. האינטראקציה של פנים מול פנים תמיד תהיה רלוונטית וחשובה ללא ספק לטובת הצד החברתי ופיתוח מיומנויות חברתיות וקשרים בינאישיים, ואסור לוותר על כך, אך יש שלב לפתח את האינטראקציה בין הלומד וחומרי הלימוד – על הלומד לדעת לגלות מידע ברשתות השונות להבין שחומר הלימוד מתעדכן ומחדש כל הזמן. תפקידנו כמורים לאפשר ללומד להיות חשוף לחומר לעשות את הסינון שמתאים למטרותיו ולא לפחד שאנו לא משמשים למקור הידע הבלעדי. לפתח את אינטראקציה בין הלומד ללומדים אחרים היות זמן הדיון הכיתה מוגבל בזמן או בכמות משתתפים הדיונים הפורומים הם א-סינכרוניים ולא מוגבלים.  דרכנו עוד ארוכה אך ללא ספק אנחנו נמצאים בתהליך של מהפכה חדשה


יום שבת, 20 בנובמבר 2010

לקויות למידה במתמטיקה


המסגרת הקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה יצאה לי לקרוא מאמר לקויות למידה במתמטיקה kate Garnett, Ph.D המאמר מציג ביקורת על חוסר ההתייחסות ללקויות למידה במתמטיקה באופן מקצועי כבעיית לקות בפני עצמה בדומה ללקויות למידה בשפה. למרות שילדים בעלי לקויות למידה במתמטיקה נכללים בין אלה שהוגדרו כלקויי למידה, רק לעתים רחוקות מפנים ילדים לאבחון בגלל קשיים במתמטיקה.  יותר ילדים עם בעיות קריאה זוכים להוראה מתקנת לעומת הילדים שזוכים לאבחון מתאים והוראה מתקנת לבעיות החשבון. ההתעלמות היחסית הזאת יכולה לשכנע הורים ומורים, שבעיות למידה במתמטיקה אינן נפוצות ואולי לא ממש רציניות. וזאת על-אף שבערך 6% של תלמידי בתי הספר סובלים מבעיות רציניות במתמטיקה.
היות אין זה אומר, שכל בעיות הקריאה מלווות בבעיות במתמטיקה,יש צורך ביותר תשומת לב ודאגה, לנושא המתמטיקה כמקצוע העומד בפני עצמו. מתוך ניסיונם של בוגרים לקויי למידה לכישלון בלימודי המתמטיקה בבית הספר, בשילוב עם חוסר ידע מתמטי בסיסי מוגרים בעלי השפעה הרסנית על חיי היום-יום של הפרט ועל סיכוייו בקידום המקצועי. בימינו, ידע מתמטי, חשיבה ומיומנויות מתמטיות, לא פחות חשובים מיכולת הקריאה.
המאמר מציג סוגים שונים של בעיות למידה במתמטיקה הפרוסים על קשת רחבה. הבעיות הנפוצות ביותר הן קשיים בשליפת עובדות יסוד מתמטיות ובשליטה בחישובים על נייר. כאשר לצד הבעיות האלה קיימת בעיות של שימוש בשפה מתמטית. לילדים רבים יש בעיות רציניות לגשר בין ידע מתמטי בלתי פורמאלי לבין המתמטיקה של בית הספר  ובעיה חמורה, אבל פחות נפוצה, נובעת בעיית ארגון חזותי-מרחבי-מוטורי. המאמר מציג פתרונות אפשריים לכל בעיה ומסייע לצמצמם את הפער ולנסות להקל על התלמיד בעל הלקות היות ואנוכי מורה למתמטיקה כבר עשר שנים היה לי תחושת הזדהות גדולה עם המאמר . במשך כל שנותיו כמורה אני נתקלת עם קושי גדול של לקויות במתמטיקה שלא מאובחנות או לא מקבלות את תשומת הלב הראויה ואבחון מדויק של הבעיה. אני רואה את הקשיים השונים אחל מגיל צעיר שנגררים משנה לשנה ופער רק גדל. יש לזכור שלימוד המתמטיקה נלמד ונבנה בצורת מגדל, שכבה על שכבה. כל שכבה שלא מקובעת טוב ומוחו של התלמיד מחוסר תרגול או לקות מסוימת מקשה על ההתקדמות לנושא הבא. בעוד שבבית ספרי העדיפות שילדי השילוב "חינוך מיוחד " יקבלו תגבורים בשפה בטענה שאם הילד לא יכול לקרוא לא יוכל ללמוד מתמטיקה, אך  עדיין הפערים הגדולים וחוסר היכולת של המערכת או מחוסר תקציבים או משיקולים פדגוגים אחרים מחייבת להבין שיש לעבוד במקביל על שני הנושאים בו זמנית. על מנת  לא לפגע ביכולת ההבנה המתמטית של התלמיד לטווח הרחוק וחוסר היכולת שלו להשתלב כדמות בוגר בחברה בעתיד. אין ספק כי פיתוח ויכולת מתמטית מהווה חלק בלתי נפרד מקימו המקצועי והאקדמי של כל אחד מאיתנו ולכן עלינו לעשות שיקול דעת מחדש כיצד לשלב את הילדים הסובלים מלקויות בתוך מבנה שיעור בכיתה הרגילה . על המשרד לדאוג לאפשר למורים למתמטיקה לעבור את הכשרה הנכונה על מנת לזהות את הלקויות בזמן ולאפשר לתת את הכלים הנכונים לצוות המקצועי ולהורים ולחפש את הפתרון הנכון בתוך המסגרת החינוכית. המחנכים בתחום המתמטיקה ופרט בחינוך המיוחד, יש אפשרות וגם מחויבות לתרום בנושא אם זה בפיתוח מיומנויות מתמטית , לפתח שפה מתמטית בגיל צעיר, עבודה עם אמצעי המחשבה, תרגול חוזר על חומר ישן לפני תחילת נושא חדש, ליצור "קישוריות" במוחו של הלומד, לבנות "עוגנים" על מנת לחזק את ההקשרים בין הנושאים, לאפשר להשתמש בלוחות תמיכה ותומכי זיכרון על מנת לעזור לבעלי הלקות . מאחר והמתמטיקה היא הרבה מעבר לתשובות נכונות וחישובים מדויקים לתת להתקדם לרמות הגבוהות ולא להישאר ברמות הבסיסיות.
ממומלץ מאוד לקריאה מתחייב ת יש הנאה והנעה לפעול בשיטות אלא גם בכיתתכן ...

יום שבת, 13 בנובמבר 2010

מתוקשב זה הכי אחי שיש


כחלק מתוכניות לימוד מתוקשבות שפיתחתי השנה, ניתנה משימה מתוקשבת ראשונה בנושא "אגדת שלמה" כעבודה לחופשת הסוכות. ההתלהבות בקרב התלמידים במהלך שיעור הייתה רבה וקשה היה שלא לשמוע את ההרגשות בקרבם. גם באסיפת הורים ההורים הביעו עניין רב  והרגשתי תחושת סיפוק ופרגון לקדמה הטכנולוגית.
המציאות הייתה קצת שונה, הפעילות יצרה מורכבות שהצליחה לחשל אותי למשימה הבאה.
אני אשתדל להציג את הבעיות שנתקלתי אולי הדבר יכול לעזור לכם להכין פעולת הכנה יעילה יותר
א. בעיה טכנית- ישנו תלמיד שאין ברשותו מחשב, למרות הניסיון לאפשר לו לעבוד בבית הספר או להצמיד אותו לחבר מהכיתה אני עדיין מרגישה שיש לי קושי מאחר שזה סוג של חוסר הגינות כלפיו.
הפתרון: משיחה עם ההורים הבנתי שהבעיה אינה כלכלית ואכן יעשו את המאמצים לקנות מחשב ביום הולדתו.
ב. ערכת העבודה- בדומה לנושא שעליה התבקשו לעשות את העבודה, כיצד אני צריכה להעריך עבודה מתוקשבת? מהם הסטנדרטים המצופים מילד בכיתה ו'? האם אני בודקת את טיב העבודה או את טיב השימוש בטכנולוגיה ? באיזו מידה (באחוזים) אני מתייחסת לעבודה מול הטכנולוגיה?  אני חושבת שאין עדיין ברשותי את הכלים הנכונים לשפוט.
הפתרון:
1. לבנות טבלת משוב בה מצוין הניקוד עבור כל שאלה, הניקוד עבור שימוש בטכנולוגיה, הניקוד על מבנה העבודה וניקוד על הגשה בזמן – דהיינו להציג לתלמידים את המדדים בזמן הצגת המשימה בצורה אובייקטיבית וידועה מראש לכל הצדדים.
2. לבדוק עם עצמי מה מטרה שאני מציבה כ"מטרת על" במשימה: הטכנולוגיה או ביצוע המשימה או האם במידה שווה שני הדברים כאחד.
3. מתן ציון משפיע על הציון הסופי בתעודה ולא להתייחס כמו בדיקה לשיעורי בית באופן המסורתי. (זה הוגדר מראש אך כנראה לא הבינו את המשמעות של 10% מהציון הסופי)
ג. זמינות- הילדים היו בטוחים שאני יושבת מול המחשב 10 שעות בממוצע ומחכה לשאלותיהם, בדומה ל facebook  שפתוח כל הזמן אצלם במחשב. בכל פעם שלא קבלו תשובה מיד לאחר הפניית השאלה מצידם, שלחו את אותה הודעה מספר פעמים מתוך חשיבה שאם לא עניתי זה מאחר שלא קיבלתי את ההודעה ( איש לא חשב שאולי אני פשוט לא ליד המחשב ) . נוצרה תחושה של בלבול בין הרשת החברתית לתפקיד המייל הפרטי.
פתרון: תיאום ציפיות והגדרת שעות קבועות למתן שאלות (זה נקבע אולם כנראה לא היה מספיק ברור).
ד.ביקורת מצד ההורים- באסיפת ההורים התגובות היו מפרגנות "סוף סוף מבינים את התלמידים" "באמת הגיע הזמן להתקדם" וכדומה אך עדיין טענו שלא צריך לתת עבודה בחופש, לא הוגן להקציב זמן לעבודה מתוקשבת ועוד סיפורים כאלה ואחרים.
פתרון: ההורים ילמדו להתרגל.
ה. ישנם ילדים שניסו להתחמק מהעבודה ונאלצתי ל"רדוף" אחריהם במסע שכנועים, אני מציינת שזה נעשה עם המון פרגון ותמיכה הואיל וזהו תהליך חדש בבית הספר. קבלתי עבודות שהגיעו באיחור עבודות שהודפסו במקום שיעלו לאתר הבית ספרי, מתוך הבנה שמדובר בתהליך של למידה ועל כן דרושה תמיכה והכוונה ולא הרתעה ושלילה.

לסיכום:
התלמידים של היום, למרות התדמית הממוחשבת שיש להם, מתקשים לעבוד עם המחשב כאשר מדובר על לימודים. ייתכן והקושי מגיע מצד ההורים שרגילים לדף הכתוב  ובחלקם אף נרתעים מהמחשב, אולם כמו כל בני האדם אנו לעיתים נרתעים משינויים ומעדיפים לדחות אותם. במקרה זה אני סבורה שהגיע הזמן וזהו הרגע שיש לעשות את השינוי ולעבור מספרים ומחברות לעבודה ממוחשבת ונטולת נייר. אני יודעת שהשינוי לא יקרה בן לילה ויש עבודה רבה לפנינו החל מבניית תוכנית מחודשת כלל ארצית של למידה באמצעות המחשב, הסבר על חשיבות לוח הזמנים, צורת הגשה והצבת סטנדרטים ע"פ שכבת הגיל.
אני באופן אישי יכולה להעיד שהיו קשיים רבים, אך אין בכוונתי להתייאש ולוותר, בעוד שאני מספרת לכם על הניסיון הראשון, תלמידיי ואני התקדמנו כברת דרך מאז, ואנו בעיצומה של עבודה מתוקשבת שלישית ובהתאם גם קיים שיפור רב.  אני מרגישה שזו רק תחילת הדרך, הגיעה השעה שבה אחרי שקיבלנו את הכלים הבסיסיים נפרוש כנפיים ונעוף אל העתיד הטכנולוגי גם אנו וגם התלמידים שעוד מתעקשים לשחק כדורגל בחצר ולא על המחשב....

בלי מילים ...




שוב שלום לכם קוראיי הנאמנים
השבוע רציתי לספר לכם על המצאה חדשנית שהציגו לנו בקורס הערכת טכנולוגיית ידע סוג של מחשב משוכלל בעל מצלמת אינטרנט, מקרן, טלפון סלולרי וחיישני אצבע. אל תיבהלו זה עולה כיום ביחד כ- 350 $ בלבד. ויש לכם את קדמת הטכנולוגיה - או כפי שתמיד רצינו כל העולם בכף היד.
נניח שאתם הולכים לסופרמרקט ורוצים לרכוש מוצר -תוכלו עם המצלמה להתביית על המוצר ומיד תקבלו הערות על המוצר.
תארו לכם באמצע קריאת ספר אתם רוצים עוד אינפורמציה - המצלמה מצלמת את העמוד בספר ומיד המקרן מקרין לכם על גבי הדף מידע נוסף. וזו רק ההתחלה - למעשה אנחנו יכולים לראות ולדעת הכל בכל עת.
נניח שאנחנו מטיילים עם הילדים בפארק השכונתי ורוצים לצלם אותם למזכרת - שום בעיה סמנו עם האצבעות והחיישנים את התמונה והמצלמה כבר תדאג לצלם אותה.
נרצה להקרין את הדברים - אין בעיה המקרן יוכל להקרין את כלן התמונות לכל משטח.
רוצים לדעת מה השעה - סמנו את האזור על האצבע והמקרן יקרין לכם מיד את השעה.
מחוברים לאינטרנט בכל מקום. בסרטון ההדגמה מראים אף כיצד המצלמה יכולה לזהות את האדם איתו אנו מדברים ולהקרין על החולצה שלו מידע עליו. ממש חזון אחרית הימים.
צעצוע נחמד שאני בטוחה שרבים ימצאו בו שימוש - תחשבו על בעלי עושה לי מסאג' בגב ובינתיים מקרין על הגב שלי משחק כדורגל או תארו לכם בנסיעה ברכבת עם הילד אפשר להקרין לו סרט מצויר על גבי הכיסא שמולנו. ועוד הרבה שימושים נפלאים.
אני לא יודעת אם זה התכוונו לפני שנים כשאמרו כל העולם במרחק נגיעה אבל כנראה באמת הגענו למצב שכל העולם וכל המידע במרחק נגיעה מהיד .
אבל אם תחשבו על זה מה יהיה השלב הבא? נוכל להיכנס למחשבות של לכל אחד? נוכל לשוטט בין אדם לאדם ולדעת מה הוא עשה ומה הוא עתיד לעשות? היכן הפרטיות שלנו - כשם שאנו נוכל לקרוא מחשבות של אחרים כך גם יוכלו לקרוא מחשבות /שלנו. אין לי בעיות לקרוא מחשבות של אחרים אבל אסון אם יקראו את מחשבות שלי.
שוב אני חוזרת לקלסטרופוביה המודרנית אנחנו רצים קדימה עם עולם הטכנולוגיה ומשאירים הרחק מאחור את העולם הישן והמוכר. במקום בליינדייטים אנשים יראו תמונה לתמונה במייל והמחשב כבר יגיד אם צפויה חתונה ומתי או שחבל על הקשר.
קשה לראות את המכשיר ולא להיזכר בספר של בדידו של קורא המחשבות מאת דלית אורבך - סיפור על אדם שידע לקרוא מחשבות של לכל האנשים עד שהוא מואשם בסדרת רציחות וצריך למצוא דרך לקרוא את המחשבות של עצמו.
אין ספק שההמצאה הזו שימושית ומדהימה אני אישית כבר חשבתי על מספר רב של שימושים בבית למשל... לסמן עם האצבע מקום מלוכלך והמחשב ידע לשלוח את שואב האבק החשמלי לנקות, לסמן קיר מקום שדורש צביעה, לראות סרטים על הגב של בעלי ועוד הרבה דברים נחמדים
אבל אני לא יודעת אם לצפות או לחשוש מההמצאה הבאה, ומה אתכם?

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

מלחמת הקדמה הפרטית שלי


את הסמסטר הקודם סיימתי בהודעה עצובה מבחינתי לאחר שהבנתי כי אקבל כיתה "נקייה" מאמצעי תקשורת, דבר שגרם לי ללא מעט תסכול אישי. אחרי שבמהלך החופשה עבדתי רבות והכנתי מערכי שיעור ממוחשבים ומתוקשבים אשר רובם כללו קישורים לאתרים וסרטונים רלוונטיים וציפיתי לראות את פניהם המופתעות של התלמידים, לפתע הכל התפוצץ כמו בועה ענקית.
 החלטתי שלא לוותר על החלום והיעד שהצבתי לעצמי ליישם את מה שלמדתי. כך מצאתי את עצמי למעלה מחודש תמים סוחבת מחשב אישי לבית הספר מהבית שלי. רובכם יגידו- מה הבעיה לסחוב מחשב נייד לבית הספר אולם כאשר תבינו שזה לא רק מחשב נייד אלא תוספת של מחשב נייד מעבר לדברים הרגילים: ילד שצריך לקחת לגן , תיק של ילד לגן – בגדי החלפה, מוצצים, בקבוקים, וכו', תיק של מחשב, תיק של מורה עם כל הציוד אישי שלי  ואסור לשכוח שילד שהתעורר זה עתה לא רוצה ללכת ברגל וצריך להרים גם אותו על הידיים. אם לא די בכך, הרי שכל הפסקה נאלצתי לפרק את המחשב הנייד  ואת המקרן, לסחוב הכל במהירות לכיתה הבאה ולהרכיב הכל מחדש בטרם תגמר ההפסקה. על לשתות קפה בהפסקה או לנשום כמה נשימות אני כבר לא מדברת. כך במשך חודש, מידי יום ביומו, מצאתי את עצמי במכון כושר בלתי פורמלי, סוחבת ומחברת מחדש בארבע כיתות לימוד שונות כל שיעור את המקרן ואת המחשב.  לאחר חודש של חיפוש בין חברים ולא מעט בכי לבעלי מידי ערב, מצאתי אדם שמוכן לתרום מחשב נייד (האמת שבעלי אמר לי שיותר זול לו לתת לי מחשב חדש ולישון מאשר לשמוע אותי כל לילה בוכיה ללא מחשב ולהפסיד שעות עבודה – זה היתרון בלהיות נשואה לרואה  חשבון – כל דבר נבדק לפי דוח רווח והפסד) ומעתה אני לא צריכה לסחוב כל יום את כל הציוד. 
אלא ששמחתי שמחה מוקדמת, לצערי המחשב החדש לא הצליח לתקשר עם המקרן.  אולם החלטתי להמשיך בדרכי הצודקת ו"לא לבטל את המנוי לחדר הכושר הממוחשב החדש" ולבסוף  מנהלת בית הספר החליפה איתי מחשבים, ומאז יש לי מחשב שעובד עם מקרן ולילדים יש שיעורים ממוחשבים. אמנם המשכתי לפרק ולהרכיב מידי יום את החוטים, ואף הפכתי לטכנאית לא קטנה,  ומשווקת לא רעה של התחום – לראייה מורות נוספות התעניינו ומכינות כיום שיעורים ממוחשבים. קיבלתי גם צ'ופר הבטחה לאינטרנט אלחוטי בבית הספר.
המאבק לא פסק, אחת ליומיים נכנסתי לחדר המנהלת וביקשתי ממנה למקם את מחשב באופן קבוע. הזמנתי אותה לצפות בשיעורים מתוקשבים, קבלתי מחמאות רבות אך מחשב קבוע לא יכולתי לקבל – משיקולי תקציב...
עד שיום בהיר אחד נחתה עליי הבשורה. שינוי בהרכב הילדים בכיתה אילץ את שכבת ו' להתחלף בכיתות ולשמחתי קבלתי כיתה עם מחשב קבוע מחובר למקרן, אינטרנט זמין, מזגן עובד ומערכת שמע משוכללת כך שאני מדברת עם מיקרופון, ממש חזון אחרית הימים.
היום אני יכולה לספר שבזכות המלחמה ההיא ולאור שיטת הניהול העצמי מורות  נוספות זכו למקרן בכיתה ולבית הספר נוספו  ארבע כיתות מתוקשבות חדשות ומתוך ארבע כיתות שאני אישית מלמדת שלוש מתוכן מתוקשבות (המון נחת ואף חזרתי לשתות קפה בחלק מההפסקות).
אז כעת אני נחה על זרי הדפנה, יודעת שבעוד 50 שנה אספר לנכדיי, שבטח יצחקו על כיתה בלי מחשב ומקרן תלת מימדי ורק אלוהים יודע מה עוד. אז לבינתיים אני שמחה ללמד, התלמידים מרוצים ומתעניינים, מורות אחרות שואלות ומצטרפות לטרנד, ואני רק דואגת לבעלי שבינתיים חזר לישון בצורה סדורה, משום שאני כבר חושבת להתחיל להציק לו במאבק הבא שלי על לוח חכם....

יום שבת, 30 באוקטובר 2010

הרהורים על קלסטרופוביה מודרנית


השבוע הייתי חולה ועל כן נשארתי בבית מהרהרת על מר גורלי. אחרי יומיים בבית, סיימתי את כל הניקיונות, כביסות וכו' והחלטתי קצת לשבת ולראות סרט.
עברתי על ספריית הסרטים של בעלי , ואת עיניי צדה הטרילוגיה המפורסמת של "בחזרה לעתיד". הסרט מספר על בחור צעיר שחי במציאות של 1985, אשר עובר לשנת 2015 ובחזרה. תוך שאנו הצופים זוכים לראות "טעימה מן העתיד". סרט זה שיצא לאקרנים בשנות השמונים המוקדמות העלה בי לא מעט  תהיות.
בסרט רואים את הטכנולוגיות העתידיות – טלוויזיה שטוחה תלויה על הקיר המסוגלת להקרין במקביל מספר ערוצים, בית שמזהה את בעלי הבית נכנסים ומדליק להם את האור בפקודה קולית ועוד שכלולים טכנולוגיים מופלאים שבמציאות של 1980 נראו עבורנו כחלום.
בקרוב אנו מתחילים כבר את שנת 2011 ואם נחשוב על זה אנחנו עוד מעט מגיעים ל- 2015 – השנה מהעתיד בסרט.
כבר כיום יש כמעט בכל בית טלוויזיה שטוחה התלויה על הקיר, ניתן להקרין מספר ערוצים בטלוויזיה, יש כבר לא מעט בתים חכמים שיודעים לקבל פקודות קוליות או מהטלפון הסלולארי ועוד.
אי אפשר שלא לחשוב על כל אלה במהלך הסרט. האם באמת העתיד כבר כאן? לפתע עלתה במוחי שאלה אחרת – האם כל המכשירים האלה הגיעו בעקבות הסרט? האם יכול להיות שאנו בני האדם קודם כל מפנטזים על מכשירים מסוימים ולאחר מכן מוציאם פתרון טכנולוגי על מנת לייצר אותם או שאנחנו מייצרים פתרונות טכנולוגיים בהתאם לדרישות שלנו.
כבר היום בעידן האינטרנט העולם הפך לכפר גלובלי קטן – הכל זמין – ידע הוא מזמן נחלת הכלל וניתן "לגגל" כל מידע הדרוש לנו באינטרנט, ניתן להזמין מוצרים מהסופרמרקט בלחיצת עכבר או לנהל פגישה חברית דרך הוידאו קונפרנס. עד לאן הדברים יגיעו? אולי בעוד כמה שנים המקרר כבר לבד יצור קשר עם הסופרמרקט ויזמין את מה שאנו רגילים להזמין? אולי בעוד כמה שנים במקום ללכת ללוויה נשב כולם בסלון ונערוך לוויה וירטואלית ? מסקרן לחשוב מה טומן לנו העתיד.
אולם לא הכל ורוד, ואולי רק מציירים לנו עולם ורוד. אנחנו רודפים אחרי הטכנולוגיות ולכל ילד כבר יש אייפון, פייסבוק ושלל פתרונות יצירתיים דרך המחשב –  האם אנו לא מוותרים בכך על הפרטיות שלנו? הרי כשם שאנו מחפשים מידע על העולם כך העולם יכול לחפש מידע עלינו, ויתרנו על הפרטיות. כשם שאנו מפעילים מצלמה אינטרנטית לשיחה עם חברים שלנו מעבר לים, מה מונע מאחרים להפעיל עבורנו את המצלמה שלנו מבלי שנדע ולצפות בנו ללא ידיעתנו, ניתן לדעת איפה אנו נמצאים מה אנו עושים, העולם הופך להיות סוג של מעבדה שהכל ניתן למעקב ואפשר לדעת הכל על כולם גם ללא ידע מפותח. אני חייבת לציין שגם אני לא האמנתי עד כמה הכל אפשרי עד שבעלי הראה לי איך הוא מתקשר לאתר שבו יש מצלמות פרטיות מכל העולם ובקליק אפשר להפעיל אותן מרחוק. איך הוא יכול לאתר תמונה  של אדם בפייסבוק על פי התמונה בלבד מבלי לרשום טקסט. איך אפשר להתחקות אחרי תמונה שהעלינו לפייסבוק גם אחרי שאני מסירה אותה מהאתר שלי שניות ספורות אחרי שהעליתי אותה. לא ירחק היום שנגיע לסופרמרקט ואחרי שנעביר את כרטיס המועדון המחשב ישאל אותנו, האם את לא רוצה גם תחבושות היגייניות כי לפי מה שמופיע אצלי את אמורה לקבל מחזור בעד יומיים...
תרשו להביא מדבריו של אלברט איינשטיין לפני יותר משבעים שנה "כיום ברור להחריד שהטכנולוגיה שלנו עלתה על כושרנו לאנושיות" או המשפט "דמיון יותר חשוב מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון אינסופי." מעניין מה היה אומר אלברט איינשטיין אילו היה חיי בתקופה זאת?
לסיכום העולם הטכנולוגי כבר כאן – אנחנו כל היום רודפים אחרי הפנטזיות הטכנולוגיות שלנו ובכך מביאים את העתיד. בעלי עוד מחכה לסקייטבורדים שיש בסרט "חזרה לעתיד"...
אבל האם אנו מודעים שככל שאנו רודפים אחרי הקדמה ורודפים אחרי הידע כך גם הידע רודף אחרינו והטכנולוגיה רודפת גם אותנו? 
לטובת מי שלא מכיר את הסרט צירפתי לכם את סרטון הפרסום שיצא לו

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

ליאת אסטרוגו: חזון אחרית הימים

ליאת אסטרוגו: חזון אחרית הימים
בזמן שאני מחפשת סרט לבלוג האחרון שלי אני פוגשת בסרטון המצורף
נו מה דעתכם מי רוצה ?

חזון אחרית הימים

בזמן שאני מחפשת סרט לבלוג האחרון שלי אני פוגשת בסרטון המצורף
נו מה דעתכם מי רוצה ?

בלי מילים....





במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים למדנו מהי מדיניות תקשוב בישראל, אחת המטרות של משרד החינוך היא לסגל ולפתח ערכים של ידע טכנולוגי ויצרת נורמות התנהגות ברשת.
מתוך הבלוג של לאה ליברמן שקראה את מאמרו של קוזמה, המפרט את מדינות התקשוב בסינגפור, פינלנד ומצרים. "השיפור במערכות החינוכיות והעלייה בהישגים הלימודיים נראים כדרכים העיקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובאליים מבוססי טכנולוגיה. שימוש בICT במערכת החינוך ניראת כדרך לקדם שינויים חינוכיים, שיפור מיומנויות הלומדים והכנתם לתפקד בעתיד בחברת הידע ובכלכלה הגלובלית. כדי לגרום לשינוי יש צורך ביצירת חזון . חזון כזה צריך צריך קונצנזוס רחב ביותר של כל הגורמים הנוגעים בדבר, כלומר הממשלה, משרד החינוך, הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי עוד נטען במאמר שלהשקעה של זמן ומאמץ ביצירת חזון ברמה המדינית יהיו בעתיד החזרים אופרטיביים."
שילוב טכנולוגיות ה
ICT בסינגפור ופינלנד העלו ללאה את התהיות: מה קורה במדינת ישראל? מהי מדיניות התקשוב בישראל ? האם יש מדיניות ? האם יש חזון ? עד כמה הוא מיושם במערכת החינוך?
אז לאה אני רוצה לספר לך שהשבוע התבשרתי כי
לא אקבל מחשב בכיתתי במהלך השנה הקרובה לעומת שנים עברו. הדבר מעציב ומאכזב. בעוד שבמהלך השיעורים במכללה ובקריאת המאמרים במסגרת התואר , קבלתי את הרושם שהצד הטכני של רכישת מחשב הוא דבר פשוט ואילו הצד השני של יישום הטכנולוגיה בצורה מבוקרת ויעילה הוא התהליך הקשה בקרב המורים. אז כנראה שהבעיה היא שילוב שיעורי לימוד בתוכניות מתוקשבות ופיתוח למידה משמעותית בגלל חוסר מחשב אנו חוזרים לבעיה הטכנית, יש מי שרוצה לבצע אך אין לו את הכלים הנדרשים.                                    
לאחר מספר שיחות עם מנהלת בית הספר ניתנה הבטחה שבמהלך השנה (אולי לקראת סופה תלוי בתקציב ניהול עצמי) יירכש מחשב לכיתתי.
בקיצור מה שאני רוצה להגיד שהבועה מתפוצצת לי בפנים לכל דבר יש מחיר שצריך לשלם ובעוד שבקורס אנו מדברים על פערים בעולם השלישי לדעתי נצטרך לעשות בדיקה מה קורה אצלנו.
מקווה לבשורות טכנולוגיות טובות יותר
נ.ב
עצוב לי לסיים את הבלוג האחרון של הסמסטר בתחושת אכזבה אך כנראה שנצטרך למצוא דרך יצירתית ולעקוף את הכשלים הטכנולוגיים... המשך יבוא בסמסטר הבא .



יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

גרים ג'ונגל בלי גוגל ושטרודל

בשבוע האחרון הרגשתי כל כך בודדה המחשב הנייד שלי "נשרף" והטלפון הנייד שלי אבד והטלוויזיה מקולקלת. במשך 10 הימים הרגשתי כי לקחו ממני את אמצעי התקשורת וניתקו אותי מהעולם....

הדבר מעורר אצלי תמיהה, אנו חיים באחת התקופות המסעירות ביותר בהיסטוריה, הידע הוא נחלת הכלל, מציאות אונליין והעולם הוא "כפר גלובלי". לבני האנוש יש תובנה טכנולוגית אותה הוא יודע לנצל וטובה ורעה.

" וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית פרק ג פסוק 7) לאדם וחוה נפקחו העיניים ובדומה לסיפור שלי, מתוך ניסיון יומיומי ושיגרת החיים הבנתי כמה קשה להתנתק מהאמצעים הטכנולוגיים והכלים שעומדים לרשותנו. החיפוש אחר פתרונות תקשורת פקחו את עיניי להבין כי הם חלק מאבריי.
אל דאגה הכול תוקן הכול עובד וחזרתי לתקשר עם העולם ....

יום שלישי, 3 באוגוסט 2010

ספר דיגיטלי

השבוע שודר באחת מתוכניות הבוקר דיון מעניין שבו נכחו מספר יועצים , פסיכולוג ואיש חינוך. הדיון עסק הנושא החלפת ספרי הלימוד בספרים אלקטרוניים, הוצגו יתרונות רבים ביניהם טענות מרכזיות: שמירה על איכות הסביבה, חיסכון בכסף עבור ההורים והפחתת המעמסה על גבם של התלמידים.
הדברים הוצגו באופן חיובי, חדשני ועורר התלהבות רבה. מתוך מנסיו אישי הדברים לא לבנים כפי שהוצגו, ישנם הרבה "תקלות" שאותם צריך לפתור.
בשנה הבאה אחנך כיתה ו' ואלמד את המקצועות: מתמטיקה , היסטוריה, גיאוגרפיה ותנ"ך. מטרת העל שאותה החלטתי להציב לעצמי היא לבנות את כל מערכי השיעור בגיאוגרפיה ותורה ממחושבים, הכוללים מצגות עם קישורים לאתרים שונים, סרטונים ומשימות מתוקשבות וכמובן שימוש פעיל באתר הבית ספרי. לדעתי לשימוש בספרים דיגיטליים ובעיקר בחוברות דיגיטליות יש מספר קשיים
כתב קטן – שלמרות עזרתו של המקרן המבנה הפיזי של הכיתה ומספר הילדים לא מאפשר ראייה הרמת קריאה חופשית
לא ניתן להעתיק חלקים מתוך הספרים והחוברות הדיגיטליים למשל נושא שעליו אני רוצה להרחיב את הדעת או שימוש בתמונה, מפה וכדומה. הכנת המצגת כרוכה בסרבול היות והכול צריך להקליד מחדש או למצוא תמונה /דגם /מפה חלפים
השימוש בחוברת הדיגיטלית לא תמיד נוחה לשימוש או להיפך מקלה במיומנות הנדרשת מהתלמיד היות והמשימה מוכנה מראש.
ללא ספק יש לבדוק את הנושא לעומק מבחינה פדגוגית יתרונות מול חסרונות ולדעת לעשות את השילוב הטכנולוגי לצד הלימוד המסורתי כאחד .
ראה דוגמה:


יום רביעי, 28 ביולי 2010

כספת הסיסמאות

לאחר שקבלתי הודעה על אזהרה כי האקרים טורקים פשטו על אתרים ישראלים בניהם גם אתרים שיש שימוש בכרטיס אשראי , בעקבות עבודה בשטח וצורך להיכנס לאתרים שונים וכמובן בעיות זיכרון המשלטת על מוחי .
נתקלתי בכתבה מאוד מעניינת שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות 25/7/10 מדור ממון
החלטתי לנסות אתר חדש www.lastpass.com
היות שלכל אתר יש כניסה הדורשת שם משתמש וסיסמה ויש צורך לזכור מספר רב של נותנים , חיפשתי דרכים שונות לזכור את כל הססמאות
* מחברת עם כל הססמאות - אך בכל פעם שיצאתי מחוץ לבית שכחתי לקחת את המחברת
* קובץ מיוחד עם כל ססמאות- אך לא תמיד אני עובדת על אותו מחשב
לאחר קריאת הכתבה החלטתי לנסות את lastpass בדומה לכספת ווירטואלית המוגנת כמובן בסיסמה אחת.
אם תבחרו להתקין את התוכנה על המחשב שלכם היא תסנכרן את הרשימה שייצרתם באופן אוטומטי.
התוכנה תומכת בשפה העברית ובחינם.
באתר תוכלו למצוא גם שירותים נוספים כמו שמירת פתקים , פתקים משותפים וכדומה
תנסו ... מומלץ
אשמח לקבל תגובות



יום שלישי, 20 ביולי 2010

בעקבות קריאת המאמר "חדשנות בבתי הספר משלבי תקשוב " (ד.מיודוסר, ר.נחמיאס, א.פורקוש-ברוך,ד.טובין) רציתי להתייחס למספר ממציאים במחקר. תוצאות המחקר מאוד מתאימות ואופייניות לתהליך שאני רואה/ מרגישה בשטח (בבית הספר ) ועוררו אצלי סקרנות רבה.

מטרת המאמר לזהות לתאר חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב, לספק מידע ורעיונות לקובעי מדיניות לאנשי חינוך לגבי תפקידים תקשוב בחינוך, ולהרחיב את הידע המצוי בידינו לגבי הצלחת חדשנות פדגוגית משלובת תקשוב הארץ ובעולם.

נקודת המוצא לדעתי שטכנולוגיות מידע ותקשורת נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו הפרטיים והמקצועיים ולכן עלינו להגיב להתמודד ולהשתנות, כלומר להעביר את תהליכי הלמידה וההוראה למתוקשבים ומעודכנים.

בשנות ה- 70 הדגש היה על הכנסת מחשבים לבתי הספר התיכון.

בשנות ה-80 הרחבת כמות המחשבים בכל בתי הספר לצורך תרגול.

בשנות ה-90 יוזמות מקומיות יותר מרחיקות לכת .

בשנות ה -2000 מדובר על יוזמה חדשנית של מערכת החינוך – כלומר קביעת מדיניות חדשה על מנת לקדם את המטרות החינוכיות.

השנה התבקשנו (טלי ואני) ע"י מנהלת בית הספר לתת הרצאה קצרה ודוגמאות

מהי למידה מתוקשבת?

אחד היעדים והמטרות של בתי ספרנו הוא שימוש בשיעורים מתוקשבים, עדכון האתר הבית ספרי על בסיס יומי ותיעוד הנעשה בתוך בית הספר (לימודי חברתי וכדומה). מטרת העל הי שימוש בטכנולוגיה על מנת לתת חדשנות , נוחות, זמינות וצמצום פערים לימודיים.

ברמת המערכת משרד החינוך דורש

ברמת בית הספר- בית הספר מוכן וערוך לשינוי

ברמת הפדגוגיה – יש מערכי שיעור מתוקשבים, אומנם לדעתי החומר דל אל קיימת נקודות פתיחה טובה.

ברמת המורים – זאת שאלה מסקרנת והרעיונות להצעות החקר הבאת לנו כדוגמאות באמת יכולות לענות על התשובה לשאלה הזאת.

" למשל: עמדות מורים בבית ספר יסודי כלפי שילוב התקשוב בתהליך החינוכי? שאלות מחקר לדוגמא: האם יש קשר בין וותק המורה בהוראה לעמדות כלפי התקשוב, האם מורים משלבי תקשוב מביעים עמדות חיוביות כלפי תקשוב בהשוואה למורים שאינם משלבים תקשוב" (ג. קורץ)

אולי מכאן נוכל לגזור את הרעיון לשאלת חקר????......

אך ללא ספק המרווחים העיקריים משילוב התקשוב הם התלמידים. מבחינת לימודית ומבחינת הענקת יוזמות חדשות, חוויה ומענה לצריכים ייחודים.

יום רביעי, 14 ביולי 2010

מורה ב 0.2 wiki

כיצד לנצל את הטכנולוגיה והכלים הקיימים באינטרנט לטובת צריכים לימודיים ? לאחרונה בולטת תופעת הבלוגים ואפליקציה של wiki כחלק מעולם התקשורת הפוסט-מודרני.
לאחרונה התחלנו לעבוד בבית הספר ב google docs המאפשר זמינות למספר משתתפים לצפות בו זמנית כל אחד מהמשתתפים יכול לערוך את המסמך אונליין. אני שוקלת לפתוח את שנת הלימודים הבאה ביצירת אפיק תקשורת ע"י מסמך שיתופי להעברת הודעות .
מצד אחד תהייה תחושה של בית פרטי, שבו כולם מכירים את כולם. וצד שני קיים אצלי חשש כי במדיום הנ"ל לא יהיה גבולות במרחב פרטי. סגנון הכתיבה בגוף דומה לסגנון הכתיבה מקוצר של הודעות הטקסט הסלולריות .
מטרה נוספת אותה אני מנסה להשיג / לבנות יחד עם הצוות הלימודי החדש שלי כתיבת עבודה משותפת ב wiki בדומה לקורס שאני לומדת "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה בהיבטים בינלאומיים". חשבתי על תוצר סופי בעבודה בגיאוגרפיה לכיתה ו' . הרעיון רק בחיתוליו אני אשמח לקבל רעיונות .

מתוך התנסות אישית במהלך הקורס נתקלתי במספר קשיים בשימוש ב wiki
חלוקה מראש לנושאים -חברות הצוות חילקו את הנושאים כך שלא התבצע עבודה שיתופית
שימוש לא נוח בממשק – מנסה להידמות ל word אך מאוד לא נוח לשימוש
תפיסת תור – רק אדם אחד יכול לעבוד בwiki דבר בעייתי טכנית בנוסף ל"גניבת הרעיון " כאשר הראשון שכותב השני חייב לשים לב שהוא לא חוזר על הרעיון פעמים.
נושא המחיקה מאוד קשה עבורי מתן ביקורת ותחושת האי נעימות חוקי התנהגות ב wiki צריכים להיות מוגדרים מראש .

יום חמישי, 8 ביולי 2010

פיתוח סביבות למידה

במסגרת הקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתקושבות התבקשנו לבחור אינטראקציה ולבנות יחידת לימוד. שותפתי לעבודות טלי ברגר מאוד התעקשה על פיתוח תוצר בשפה ולא במתמטיקה, כאשר היחידה תתייחס למיומנות לימוד הקריאה לכיתה א'. תחילה מאוד חששתי מהפער היות שאני מורה בכיתה ד' כאשר המקצוע הראשי מתמטיקה , חששתי שלא אוכל לקחת חלק פעיל בתחום המקצועי/ פדגוגי היות שזה לא התחום המקצועי שלי ולא עברתי שום הכשרה לפיתוח מיומנות קריאה. לטלי היה רעיון מובנה בראש עליו היא חושבת ורוצה לפתח הרבה זמן . בהתחלה לא הצלחתי להבין את הרעיון , את המבנה שטלי מנסה לתאר. במסגרת ההכנות לעבודה טלי הסבירה לי את תוכנית הלימוד, שלבי הלמידה בכיתה א והציגה מטרות ויעדים. הסתכלו במספר חוברות לימוד ומערכי שיעור שונים ופתאום...
"נפל לי האסימון"
תהליך רכישת מיומנות הקריאה היא עבודה קשה, איטית, מחולקת לשלבים וכל ילד נמצא בשלב אחר. לתרגול יש חלק משמעותי להתקדמותו של הילד. מאוד שמחתי שאני מלמדת מתמטיקה אך מצד שני גילתי עולם קסום של חוויה ותחושת הצלחה כאשר הילד מגיע לשלב הקריאה הרציפה והמדויקת.
במהלך בחירת האינטראקציה העלנו את הקשיים שיש בלימוד רכישת הקריאה בהעדר אמצעים טכנולוגיים וכיצד ניתן להתגבר על חלק מהקשיים בעזרת מחשב ותכנון יחידת לימוד מתוקשבת. מתוך הקשיים עלה הצורך ב " לוח פעיל " המאפשר להפחית את ה"לחץ" על המורה לעומת לימוד פרונטלי מסורתי בעזרת הלבשת האות על התנועה באמצעות המחשב. ההמחשה הויזואלית, ציורית והקולית יכולים לעורר עניין, הקשבה ויכולת לתפוס את תהליך הקריאה ביותר מהירות ובצורה מובנת יותר.
אחד התהליכים האישים שעברתי היא ההתגברות על הנושא הפדגוגי שפחות קרוב לתחום העיסוק שלי. לאחר שטלי הציגה את הקשיים היה לי קל לתת פתרונות היות שקישרתי את הקושי לקושי דומה בהעברת נושא השברים בלוח רגיל ואת יכולתו המדהימה של המחשב להתגבר על הקשיים הטכניים (שרטוט דיוק וכדומה). לצערי המרצה בקורס לא הצליחה להבין את הצורך בשימוש בלוח הפעיל והנחתה אותנו לכיוון חדש לא פחות מעניין אני מקווה שטלי תחליט בכל זאת לפתח את הלוח הפעיל שלה ולהגשים את חלומה.

קצת אישי

לאחר קבלת הביקורת על הבלוג הבנתי כי הבלוג הלימודי שלי כנראה לא עונה על הדרישות הלימודיות ומטרת הפרויקט , למרות הכל אני מאוד גאה בתוצר האישי שלי. כאשת חינוך התהליך אותו עברתי במהלך שני הסמסטרים עשו שינוי אצלי בגישה כלפי החינוך באמצעות למידה מתוקשבת. אין ספק אמרתי זאת מספר פעמים שהמחשב זאת "האופנה החדשה" שנקווה שלא תעלם כפי שבאה . בתחושה הפנימית שלי עדין לא ניתן לסמוך על המחשב באופן אפסולוטי בדומה לקלישאה הידועה " האדם המציא את המחשב ולא המחשב המציא את האדם".
מטרת הלימודים לתואר שני במגמת תקשוב מבחינתי הייתה מתוך אני מאמין כי הדור הנוכחי הוא "דור המחשב" והיות כי ברצוני להיות מורה לדור הנוכחי אני חייבת להתאים את שיטות החינוך ודרכי ההוראה לצורכי התלמידים. יחד עם זאת עלי תמיד להציג ולשקף את היתרונות והחסרונות . ללא ספק המחשב עושה פלאים בכיתתי: מצמצמם פערים, נותן מענה לחלשים ומקדם את רמת המוטיבציה והישגים בקרב התלמידים (אומנם לא בדקתי במחקר כמותי מעמיק אלא מהשוואה פשוטה בין שני מחזורים ) . המטרה השניה לרכישת התואר היא ברמה האישית שכנגד כל הסיכויים לסיים תואר שני . אומנם הבלוג שלי, במידה מסוימת ,אולי מאכזב חלק מהאנשים אך אני גאה בעצמי על התהליך שעברתי , על כמות הידע והמידע שקיבלתי ועל כך שבחרתי לא לוותר ולתת הזדמנות ללימודים שמאוד מלחיצים אותי . הפחד מחוסר שליטה במיומנות המחשב והשליטה החלקית במחשב לעומת התלמידים בכיתה.

יום רביעי, 23 ביוני 2010

קודם נציין שלום לכולם אני חוזרת לפעילות בבלוג שלי – בכל שבוע נתייחס לנושא שמעניין אותי ומעורר דיון. אשמח לקבל התייחסות...
השבוע בחרתי להתייחס לאתר אופק.
http://ofek.cet.ac.il/units/he/math/unit78/act1.aspx

בית הספר שלי רכש את השימוש באתר "אופק" . במסגרת שיעורי מתמטיקה כחלק מתוכנית הלימוד נמצא נושא שברים שהמטרה הלימודית שליטה ומיומנות בהצגת השבר באמצעות צורות שונות (עיגול, ריבוע ומלבן). ייצוג שברים בייצוג מתמטי שונה (שבר פשוט ושבר מעורב). שיוך שם השבר באופן אינטואיטיבי על-פי שרטוט נתון. המחשה של השבר הפשוט ואת המעבר משבר מעורב לשבר פשוט. במסגרת התנסות האישית שלי באתר גילתי את הלוח הפעיל בו
אינטראקציה המאפשרת הצגת שברים באמצעות ציורים ומספרים :
• באזור הצורה - ניתן לבחור את הצגת השבר בצורת עגול, ריבוע או מלבן. להוסיף או למחוק צורות נוספות על-ידי לחיצה על +/- (עד שלוש צורות ).
• באזור החלוקה - ניתן לבחור לכמה חלקים שווים רוצים לחלק את הצורה בעזרת +/- ניתן לקבוע את החלוקה.
• באזור הצביעה - ניתן לצבוע חלקים שנבחר לפי הצבעים כחול, אדום או צהוב.
• באזור הצג מספר - ייפתח חלון בתחתית העמוד שיציג את השבר כשבר מעורב ושבר פשוט (לא תלוי בצבעים).
מבחינה פדגוגית לאורך כל שנות ההוראה שלי אני נאלצת להתמודד עם קשיים רבים של שרטוטים עקומים ולא מדויקים או אמצעי המחשה קטנים ולא נוחים לשימוש. בעזרת המודל ופעולה אינטראקטיבית יכולתי להראות באופן ברור ומדויק (שלא בדומה ללוח) את החלוקה לשברים, את המעבר בין השברים השונים, את השוואה בין השברים בייחוד השוואה לחצי ובעיקר את השמעות השבר כשבר פשוט וכשבר מעורב.

יום רביעי, 12 במאי 2010

משחק מחשב

השבוע רציתי להתייחס למשחק לימודי במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ובמשחקים לימודים מתוקשבים" השבוע הצגנו את התוצרים הסופיים למדתי המון ונחשפתי לחומר מאוד רלוונטי לשכבת הגיל אותה אני מלמדת ביצענו מחקרונים הגענו לתובנות מעניינות. המסגר המחקרון שלי ושל טלי התעסקנו בשאלת החקר באיזו מידה משחק תחרותי מעניין יותר, כמשחק מחשב או כמשחק קבוצתי? עולם התוכן שבו עסקנו תוכנית הלימוד בתנ"ך בכיתה ד' נלמדים הספרים: יהושע , שופטים ומגילת רות
במהלך המשחק התלמידים יסרקו את כל פרקי הלימוד לפי תוכנית הלימוד ויתמקדו: בתוכן הסיפורי, בהבנת המסר, דמויות מרכזיות, תפקידים ונקיטת עמדה.
המטרה:תרגול וסיכום ספר יהושע ושופטים
אוכלוסיית היעד :24 תלמידים בכיתה ד' כיתה הטרוגנית
כלי המחקר: משחק סולמות ונחשים מחולל קיים: http://projects.telem-hit.net/SnakesandLadders/
משחק מחשב זוגי (ספר שופטים) מול משחק מחשב קבוצתי (ספר יהושע) בכיתה כתחרות בן שתי קבוצות.
הממצאים הפתיעו את ההשערות שלהן ציפינו:
63% אהבו יותר את משחק המחשב הזוגי לעומת 25% משחק מחשב קבוצתי
54% טענו שלמדו יותר במשחק מחשב קבוצתי לעומת 41% במשחק המחשב הזוגי .
בהשערת המחקר היינו בטוחות שהיו העדפות מובהקות למשחק מחשב זוגי והלמידה תהייה יותר אפקטיבית ,משום שהשתתפות במשחק מחשב זוגי יש יותר אפשרות להתבטא, שליטה בתשובות והשתתפות ומעורבות גבוהה יותר. גילנו ממצאים נוספים עליהם נדבר המחקר קצת יותר מהימן ומבוסס.

סרט על שמשון ודלילה

סרטון בלוח הכפל

יום חמישי, 6 במאי 2010

התייחסות למאמר

בהתייחסות למאמר אוטונומיה לבתי הספר ד"ר עמי וולנסקי רציתי להתייחס למספר נקודות:
השלב השלישי ברפורמה החל משנת 2004, אומנם רפורמה מהפכנית וקיצונית התקציב נשלט על ידי צוות בית הספר,ניהול עצמי, למנהלים יש שליטה מלאה על כל הקשור במנהל משאבי אנוש לרבות העסקה ופיטורים של עובדים בבית הספר, כל בית ספר מעצב בעצמו תכנית עבודה ונושא באחריות להצלחתה, כל בית ספר יפרסם את אחוזי ההצלחה שלו בהתאם לסטנדרטים ארציים ובינלאומיים. כל בית ספר יקבע סטנדרטים ויעדים מידי שנה. אנו רואים שיפור ניכר לאור המהפך, אולם יש להמשיך ולהרחיב את מדיניות הניהול העצמי, העצמת סמכות המורה והעצמת בית הספר. הלחץ להשיג סטנדרטים בדרך הקצרה השאירה את מדיניות השיפור של בית הספר נטושה ומוזנחת. לסיכום מחד שאפתנות שאינה מציאותית, עלולה להביא לניהול עצמאי כושל, מאידך הרפורמה מביאה ללימוד איכותני אשר יביא לשיפור בכל המערכת היעלות תהיה גדולה יותר, סמכות המורה תגדל, ואת התוצאות נוכל לראות השטח.

יום שישי, 30 באפריל 2010


השבוע רציתי להתייחס למשחק לימודי כאופציה לפעילות בכיתה : במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ובמשחקים לימודים מתוקשבים" למדנו להעריך לתעד ולנתח משחקי לימוד שונים , התבקשנו לבחור מספר משחקי לימודי ממוחשבים לבדוק את תועלתם. חפשנו הצעות לשיפור והרחבתי מאוד את מעגל האינפורמציה שלי לגבי שימוש במשחק בכיתה.
לדעתי בשנים הבאות משחקי לימוד מתוקשבים יהוו חלק בלתי נפרד ששיטת הלימוד ותוכנית הלימוד לצד שיטת החינוך המסורתית. הביטוי "גם דרך משחק ניתן ללמוד " הוא משפט המפתח אותו אנו המורים צריכים להפנים, הרבה שיטות לימוד מגוונות , דרכי ההוראה מגוונת, יכולות להיות ואף ככל שננסה להיות מוכשרים ויצירתיים יותר עדין משחק יכול להיות אפקטיבי , מאתגר ומעורר מוטיבציה גדולה יותר.
במסגרת עבודת סיום קורס בחרתי להעביר משחק מסכם לספר הלימוד שופטים
את התוצאות והמסקנות אני אשמח לספר לכם בהזדמנות אחרת
שבוע טוב

יום שבת, 24 באפריל 2010

מצגת במקום דף עבודה

שלום לכולם
השבוע רציתי לדבר איתכם על נושא מצגות
בשלבי סיום הסימסטר השני שלי קבלתי אומץ להעביר את מערכי השיעור שלי בתורה למצגות עם קישורים רלוונטים ותוספות מעניינות. אני מודעת לכך שהן לא מתוקשבות במלואן אך אני חייבת לציין שאני מאוד מרוצה לגאה בעצמי .
מעניין אותי לדעת האם יהיה הבדל בקרב התלמידים (מוטיבציה , הקשבה גרוי וסקרנות) . למיטב ידעתי שיעורי התורה הם שיעורים אהובים( לפחות סיפורי התורה ... לא שעורי הבית ). אני אשמח לשתף מעוניניים ולקבל משוב . התחלתי עם שמשון הגיבור ספר שופטים פרקים י"ג- ט"ז
מטרת העל היא שנוי הפגדודיה והשנוי חייב להתחיל בקטן ללא ספק בעוד מספר שנים ברור שתוכנית הלימוד תצטרך לעבור מהפך , כאשר הלמידה בעזרת מחשב יהיה הדבר המרכזי והמשמעותי ביותר בבתי הספר.
אולי כיום אנו מדברים על מצגת ככלי נוח יותר מדף עבודה אך לדעתי זוהי התחלה של שנוי.

יום רביעי, 14 באפריל 2010

המאמר מערכת החינוך בישראל כתב פרופסור וולנסקי עמי מעורר עניין רב אותו רציתי לשתף . משרד החינוך בפני אתגרים רבים בעיקר בשנות 2000.
אתגר ראשון – יצירת ביקוש למקצועות ההוראה, הפגיעה מצטברת במעמד המורה מחייב שינוי עמוק במשק, שכר, שעות ומעמד.
האתגר השני – בחירה באסטרטגיה פדגוגית ברורה המתבססת על פיתוח חשיבה, התפתחות טכנולוגית שתביא להגדלת המידע והלמידה.
האתגר השלישי – הגדלת אחוז התלמידים המצליחים לסיים 12 שנות לימוד וקבלת תעודת בגרות . לאפשר מתן הזדמנות ללימודי ההמשך, לפתח מגוון רחב של תוכניות הלימוד.
האתגר הרביעי – עזרה למגזר הדתי להשתלב בשוק העבודה ולעזור בצמצום פערים על-ידי רכישת השכלה.
אתגר חמישי – בניית תקציב נכון יאפשר מתן גמישות: הפחתת מספר התלמידים בכיתה, הגדלת כמות שעות פרטניות והפחתת העומס על המורים.
לצד בעיות אלימות, שילוב ילדי חינוך מיוחד בכיתות הטרוגניות בלי כלי מתאימים בשלב זה אנו עומדים מול אתגרים שלהם נצטרך למצוא מטרות יעדים ופתרונות. אחד הפתרונות שאני מציעה בשלב זה הוא להעביר את בתי הספר לניהול עצמי. כל בית ספר הנהלתו וצוות מוריו יקבע את התקנון יחפש פתרונות המתאימים להרכב בית ספרם פתרונות נוספים אולי נדון בשבוע הבא .

אולי תהיה לי הברקה חדשה...

יום רביעי, 7 באפריל 2010

מהו הבלוג לדעתי

מטרת הבלוג היא השמעת הקול האישי , השתתפות באופן פעיל, חופשי ומבוקר על הנושאים שנלמדים . כל אחד המשתתפים בבלוג יכול להתייחס לנושאים שעולים לדיון כיומן אישי. היומן הלימודי יכול להראות את ההתפתחות האישית של הסטודנטים בדומה לאלבום של תינוק ככל שעובר הזמן רואים את השנוי המתרחש. בתהליך של למידה ניתן לראות את הסגנון , הדעות השונות וההתפתחות המקצועית.