מהו בלוג בשבילי

התפרצותה הדרמטית של טכנולוגית המחשוב לעולמנו שינתה באופן מהותי תחומים רבים בחיינו: ברפואה, עולם העסקים, התקשורת המחקר, פרסום, צרכנות, פוליטיקה וחינוך. מערכת החינוך מנסה להיענות לאתגר ולפתוח שעריה לשינויים המבורכים בעידן הטכנולוגי. נקודת המוצא כי שינוי חייב לבוא מהשקעה במורים שלצדם השקעה בתלמידים, היות והתלמיד נולד לתוך העידן הטכנולוגי ואילו המורים עוברים את השינוי והמהפך. אחד מהכלים שעומד לראשותו  של המורה הוא הבלוג. הבלוג עבורי הוא השמעת הקול האישי , השתתפות באופן פעיל, חופשי או מבוקר על הנושאים שנלמדים . כל אחד המשתתפים בבלוג יכול להתייחס לנושאים שעולים לדיון כיומן אישי. היומן הלימודי יכול להראות את ההתפתחות האישית של התלמיד בדומה לאלבום של תינוק ככל שעובר הזמן רואים את השנוי המתרחש. בתהליך של למידה ניתן לראות את הסגנון , הדעות השונות וההתפתחות המקצועית של כל השותפים. אנו מצפים מהלומד לפתח מיומנויות של לומד אוטונומי המסוגל לאתר בעצמו מידע רלוונטי, לטפל בו בצורה מושכלת, להפיק ממנו ידע חדש, ולהציגו באמצעים  טכנולוגיים של העידן החדש  למשל הבלוג . לפתח חשיבה ביקורתית, רפלקטיבית, יצירתית. לבלוג החינוכי מספר יתרונות אינטראקטיביות כלומר שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירות והמשימות החינוכיות, הצגת החומר החדש באופן יעיל, חיפוש עצמאי לחומר הרלוונטי תוך חשיבה מסדר גבוהה והפעלת רפלקציה ובקורת. הבלוג מאפשר למורה להעניק משוב מקצועי על תוצר טכנולוגי בשונה ממבחן בכתב או בע"פ המדד יהיה על השימוש בטכנולוגיה ולא רק מידע. ניתן לראות יתרונות נלווים כגון שימוש בשפה מקצועית מתורבתת הענקת ביטחון עצמי, מענה לשונות ופיתוח סובלנות אחד כלפי השני . כל משתתף יכול להעריך ולהגיב באופן חופשי (יש לשמור על התכנים כדאי שלא יהפוך לחסרון  ולמנות מנהל לבלוג) המחשבה על פתיחת בלוג לימודי בכיתתי מאתגרת עבורי יחד עם זאת יש חששות מפני הטכנולוגיה, מהקשיים הטכניים ,מהפומביות. אני יוצאת למסע חדש, מסע שיטמיע את התהליך הלימודי שעברתי תוך יישום הכילים החדשים שאלמד המסגרת הקורס הנוכחי. 

"אם אני ואת היינו נולדים בג'ונגל במקום בו אין מקלדת, דבליו או שטרודל..."

ליאת היקרה


בזמן זה כשהאור בקצה הדרך כבר נראה בהיר והעוצמה כמעט מלאה, כאשר ניתן כבר לזהות את הדמויות ותוואי הדרך המצפה לנו ביום שאחרי, כאשר כמעט כמעט ונגמר פרק זה בחיינו ונמצא מאחורינו, אני מעזה להסב מבטי לאחור ועדיין לראות את בבואת הימים הראשונים של תחילת מסע לימודי התואר, מסע מרתק ומופלא זה. רגע אחד לפני שהאור העז ורגשות האושר העצום של סיום הלימודים יציף אותנו ושוב יקשה עלינו לראות ולזכור את תחילת הדרך חייבת אני לכתוב לך מילות תודה, לא רבות, כי ככל שירבו לעולם לא יתארו את תודתי על כי הצטרפת אלי למסע זה.

תודתי על התמיכה והשיתוף המלא שנרקם ושרר ביננו לאורך כל הדרך. שיתוף אשר ללא ספק, לפחות עלי, הקל מאד על הדרך הארוכה והלא כל כך קלה של לימודי התואר.

חייבת אני לציין את הפוסטים שלך, מלאי העניין ורבי התוכן אשר לימדו אותי כל פעם משהו חדש עליך, וחשפו נדבך מרתק ומעניין על דעותייך. תודה על ההשקעה בתגובות מעניינות ומרתקות שבהם השקעת ובי תמכת.
חייבת לציין גם את כל התהליך והמסלול שעברת מתחילת הדרך, שחששת כל-כך מלעבוד עם המחשב ועד היום, שמתפעֶלת אותו בכל הכיתות בהן את מלמדת ואף מנחה מורים אחרים לצוות כיצד מומלץ להעביר שיעורים באמצעות מחשב ולהשתמש בסביבות הווירוטואליות השונות הנמצאות ברשותינו. ועל-כך, מגיע לך את מלוא הכבוד!

ליאתי, משוכנעת אני כי דרך זו תפגישנו בסופה, נעמוד ביחד על קו הסיום וביחד נתחיל את דרכנו החדשה אשר אין לי ספק כי גם לאורכה ניפגש ונתרגש.

בהערכה ואהבה

טלי

המכה ה- 11 אין אינטרנט

אֵ לּוּ  עֶ שֶׂ  ר   מַ כּוֹת  שֶׁ הֵ בִ יא  הַ קָּדוֹשׁ  בָּ רוְּ הוּא   עַ ל   הַ מִּ צְ רִים

בְּ מִ צְ רַיִם  . וְאֵ לּוּ הֵ ן:   דָּם.   צְ פַ רְ דֵּ עַ .   כִּנִּים.   עָ רוֹב.   דֶּ בֶר.   שְׁ חִ ין.   בָּ רָד.   אַ רְ בֶּה  . חשֶׁ ך

מַ כַּת   בְּכוֹרוֹת   (מתוך הגדת פסח)

החסימה של האינטרנט ושל התקשורת הטלפונים במהלך המהומות במצרים מעוררת תמיהה. האם באמת בכוחם של הרשתות החברתיות כמו "טוייטר" ו"פסיבוק " לשנות שלטונות ולהביא למהפכות (אירן , תוניסיה מצרים ועוד...) . ל-23 מיליון מצרים יש גישה לאינטרנט שנותק בהוראות הממשלה כהגדרתם ה"אויב בחדש". הטכנולוגיה מנצחת יש לתת לאינפורמציה לזרום באופן חופשי בפנים וכלפי חוץ. אין ספק שגילנו את כוחה של הטכנולוגיה ונזכור זאת כתקדים בהיסטוריה של האינטרנט. 

טלי היקרה שלי

הבלוג הבא מוקדש במיוחד בשבילך , במשך שנה וארבע עברנו לא מעט חוויות לימודיות ואחרות , מצחיק אותי לחשוב שאני צריכה לרשום לך בלוג תגובה למרות שלפני כל בלוג אנחנו מדברות לפחות עשר פעמים, בזמן כתיבת הבלוג עוד חמש פעמים ולאחר סיום הבלוג כבר הפסקתי לספור .אולי בשל העבודה שאנחנו חברות לצוות עבודה וחברות בחיים הפרטיים אז החברות הוירטואלית לא כל כך תקפה עלינו ( למרות שמעתי לאחרונה יש רעיון לכלות/חתנים וירטואליים תחשבי על סחר באנשים וירטואליים...). בכל פעם שעשינו משימה שקשורה ללימודים העדפנו מפגש של פנים מול פנים וכוס קפה ביד. אני זוכרת את העבודה הראשונה שלנו אצל גילה ישבנו מחשב ליד מחשב על המיטה שלך וניהלנו צ'ט קולי וטקסטואלי שאנו יושבת במרחק נגיעה . אם הלימודים השתדרגנו עברנו ל" אייפונים וגלקסי" התחלנו לדבר במסעדה באמצעות מכשירים טכנולוגים שברשותנו. אני מודה לך מאוד ששכנעת אותי ללמוד במגמת תקשוב ולא ויתרת לי לאורך כל התקופה, אני בטוחה שכל אחת מאיתנו רואה את הלימודים בצורה שונה ורוצה להתפתח למקומות אחרים אך תמיד יהיה חוט שמקשר בנינו ונזכור שעבודת הצוות שלנו הכי טובה שאנחנו ביחד.                                            

אני רוצה להזכיר לך את הנסיעות למכללה ומהמכללה ולכיוון הבית יצא לנו לדון / לריב / להתווכח / לחלוק דעות שונות  על עניינים לא פשוטים מהי כוחה של הטכנולוגיה?  לאן היא עוד יכולה לשאוף? את מי היא רומסת בדרך? מי צריך לקחת את המושכות? ועוד הרבה. כתשובה לאחת השאלות מבן הרבות את הבלוג הבא אני מציעה לך לקרוא שיעסוק בעוצמת של הטכנולוגיה. הטכנולוגיה  בשיאה "מהפכנים דוט קום"  שלטון נופל לא בשל רדיו או טלוויזיה אלא בשל רשתות חברתיות (הנושא יקרתי שלנו בסמינריון) אם חשבנו לעצמנו מה כוחה של הרשת החברתית ואם חשבנו לרגע שהנושא שלנו קצת שטחי ואולי אין בו הרבה חלק תיאורטי הרי שקבלנו תשובה בחינם... הנושא הכי חם בגלובוס.

אוהבת אותך ומאחלת לך הצלחות בכל התחומים

ליאת אסטורוגו 

סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר

הבלוג הווה דרך לא קלה עבורי לכתיבת תוצרים משותפים, חוויות שהצטברו במהלך כל יום לימודים. מסמסטר לסמסטר מצאתי עצמי "מכורה" לדווח השבועי למסר שאותו אני מעוניינת להעביר. במסגרת הפרויקט של כתיבת בלוג נתקלתי בקרוב בתגובות בקרב בנות הכיתה אם באמצעות פוסט תגובה או תגובה פנים מול פנים. בכל שבוע ניסיתי לעלות רעיונות המשקפים את דעתי האישית ברבורים שעלו במוחי. הרגשתי שהבלוג מסדר עבורי בכתב את החששות , התקדמות והשלמה שלי עם העולם הטכנולוגי בשילוב דור העתיד.                                                                                                     
אני בטוחה שכבר במחצית הקרובה אני אמצע דרך לשלב את הבלוג במסגרת מערכי השיעור שלי בפרויקט בני/ בנות מצווה בכיתה ו'.                                                   

ובנימה קצת אישית שנה וחצי עברו, אמנם בזמן הלימודים לעיתים הרגשנו כיצד כל שעה זוחלת לה לאיטה, אולם לפתע בלי שהרגשנו חלפו להם ארבעה סמסטרים ואנו מגיעים לקו הסיום.אך הפעם קו הסיום, בדיוק כמו בשיר של לאה נאור, קו הסיום הוא למעשה קו של התחלה חדשה.זה הזמן שלנו לחזור לבית הספר, לתקופה חדשה התקופה אחרי התואר השני, אחרי תקופה לא קצרה בה רכשנו כלי עבודה מתוקשבים הגיע העת להתחיל (או ליתר דיוק להמשיך) ולהשתמש בכלים הללו לטובת מערכת החינוך, לטובת עתיד ילדינו וגם לטובתנו האישית.ולכל מי שחשבה שהיא סיימה ללמוד, אני כבר הבנתי שהלימודים האמיתיים רק מתחילים כעת. יותר לא נקום כל יום רביעי ונגיע לבית ספר שבו ילמדו אותנו, יסבירו לנו, ילוו אותנו. מהיום יש התחלה חדשה, עכשיו אנו צריכים להתחיל ללמוד לבד, להתעדכן בתוכנות חדשות, בשכלולים הטכנולוגיים החדשים הכל תלוי רק בנו. אם נמשיך באותו קצב ללמוד  נמשיך להתעצם, נמשיך להתפתח ונוכל ללמד טוב יותר, אולם אם נפסיק ללמוד לא רק שנעמוד במקום אלא שנרגיש שאנו הולכים לאחור בכל יום שיעבור.

המסר הגדול שאני לוקחת מהתואר הזה הוא שאכן עולם כמנהגו נוהג, ניתן לטמון את הראש בחול, אולם העולם ימשיך לדהור קדימה. הטכנולוגיה לא רק שלא תעמוד מלכת אלא שהיא רק תגביר את הקצב.  אנחנו חייבים להמשיך ולהתעדכן, להמשיך וללמוד ועל כן אין משפט נכון יותר לתאר את המצב מאשר "סוף הוא לתמיד התחלה של משהו אחר...".                                                      

 אני רוצה להודות לכל המרצים שליוו ותמכו , עזרו ונתנו את כולם גם אם היו לנו חילוקי דעות, אין ספק שאנחנו למדנו והחכמנו הודות לכם. לכל חברותיי וחבריי לספסל הלימודים תודה רבה על הארותיכם והערותיכם  בכיתה, בהפסקה, בבלוג ובכל מקום. אני אמשיך לנהל את דף הפייסבוק, להשתמש בסקייפ, לענות לכולם במייל ורק אלוהים יודע מה יהייה השכלול הטכנולוגי הבא.                                     

אז להתראות בהמשך והמון תודה לכולם

ליאת

צמצום פערים

איננו יכולים להתעלם מן הפער ההולך וגדל בין חדירתה של טכנולוגיית המידע לכל תחומיי חיינו ובין השימוש שעושים בה במערכת החינוך.

הידע והמיומנויות שהתלמידים רוכשים בבית הספר לא תמיד רלוונטיים לידע ולמיומנות הנדרשים לתפקוד בחברה של המאה העשרים ואחת.

לאחרונה קראתי שיוצאת תכנית חדשה של משרד החינוך בראשה עומד ד"ר עופר רימון עם תקציב של 420 מיליון ₪ על מנת לסגור אץ הפער. הנה נפתח חלון הזדמנות, בואו ננצל זאת לטובה...

ברגע שמורי ישראל יתחילו להיות מתוקשבים הם יביאו את הקדמה הפדגוגית- טכנולוגית לבית הספר.

בישראל פותחו סביבות למידה מתוקשבות ועשירות הכוללות סימולציות, סביבות תרגול וחומרי העשרה שיש בהם כדי לשפר את איכות ההוראה ולהפוך אותה לעדכנית ומעניינת יותר עבור התלמידים.

בואו נתחיל בצעד ראשון של שימוש בספרים דיגיטאליים הכוללים קישורים למקורות נוספים, חוסכים בעלות כספית, מפחיתים את כאבי הגב של תלמידנו, פחות מזהמים את הסביבה ומונעים בעיית מהדורות חדשות.

על משרד החינוך להתרכז במורים הרכיב החשוב ביותר במשוואת המהפכה. תהליך של הכשרה רלוונטי עניני מתוגמל ויעיל . המורים הם  שיביאו את השינוי המיוחל. 

סימולציה

המשחק הוא חוויה לימודית, דרך החוויה לומד התלמיד את עולם התוכן הלימודי. עלינו לאפשר שיטות הוראה שונות להגברת המוטיבציה. לעיתים המשחק מציב אתגרים מחשבתיים והילד נאלץ להתמודד עמם וזאת כדי לשפר את יכולתו הקוגניטיבית ולהפעיל יצירתיות בפתרון בעיות שעולות. המשחק תורם עוצמה לתחושת המסוגלות ולסיפוק צרכים רגשיים. המשחק יוצר הנאה וחשיבה פעילה, דמיונית ומעשירה, משפר מיומנויות חברתיות, יוצר נורמות וכללי התנהגות חברתית, התנסות ומקובלות (קבלסון, 2005).

המשחק מצמצם עד מינימום התערבות של גורם מתווך (מורה או הורה) ומאפשר לילד למצות עד תום את כישוריו ושאיפותיו הטבעיים להשתפר. הנחה שהשאיפה להשתפר מצויה בכל יצור חי, הינה הנחת יסוד של כל תיאורית למידה. במצב זה, הגורם המתווך מספק את הסביבה המשחקית ולעיתים הוא נותן את הדחיפה הראשונית להמשך פעילות (Henig, 2010).

בקורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים  התבקשנו בקבוצות לפתח סביבת למידה המבוססת על כלים דיגיטאליים. העבודה תבוסס על רציונל מסודר ותתבסס על מקורות מידע רלוונטיים הכוללים אתרים, בלוגים, מחקרים ומאמרים

אנו בחרנו בנושא בעיית מחסור המים במדינת ישראל

במסגרת ההוראה בגיאוגרפיה ובהתאמה לתוכנית הלימוד בנושא המים בישראל בכיתות ד' – ו' החלטנו לבנות סימולציה מתפתחת בנושא בעיית המים בישראל בהלימה לתוכנית הלימודים.

מטרת הלמידה במשחק היא שעל התלמיד להגיע למצב משק מים מאוזן באמצעות ניהול משק מים בסביבה מתוקשבת.

* השחקן יגיע על ידי התנסות (ניסוי וטעייה) למשק מים מאוזן.

* הלמידה היא למידה אופרנטית (חיזוקים) בה יש שליטה מלאה של השחקן ותגמול אקטיבי בכל שלב.

* התלמיד ישתמש בכתיבת צא'ט.

* הסימולציה מחייבת לפתח אסטרטגיות קוגניטיביות לחיפוש בעיה ומציאת פתרון הגדרת מושגים ופיתוח כללים.

הסימולציה מעשירה  את הידע של הלומדים. המשחק יעיל המחפש בעיות ופתרונות לנושא כה כאוב במדינת ישראל. התוצר שהפקנו מגרה מספר חושים, מפתח למידה חווייתית, למידה שיתופית ומגביר הנעה פנימית. הסימולציה המתפתחת מהווה דמיון פנימי פעיל.

מחקרים מוכיחים שעל המחנכים לנטוש את שיטת הלימוד המסורתית, שאינה מתאימה לארגון בעידן הטכנולוגי ולהשתמש יותר במשחקי סימולציה טכנולוגיות חינוכיות אחרות שיביאו ליצירת סביבה מקוונת, מעניינית המחייבת חשיבה עמוקה, יצירת בעיות ורכבות ומציאת פתרונות.

חלק מהשינוי הטכנולוגי והמהפכה החינוכית היא באמצעות סימולציות ומשחקי מחשב, אשר יכולות בקלות להיות משולבות בתוכנית הלימוד המסורתית כחלק מעבודה עצמית במהלך הלימוד, מבלי לסתות מהנושא המרכזי (Squire,2005).

עיתון ורטואלי

השנה בבית ספרי התבקשנו לרשום כתבות ולעלותן לאתר העיתון הווירטואלי של בית הספר
התכנס צוות העיתון העלה מספר שאלות העשויות לסייע בבחינת מאפייניו של העיתון הווירטואלי הבית-ספרי:
• מיהו קהל היעד של העיתון: תלמידי כיתה, תלמידי בית-הספר, הורים, קהילה
• מהן המטרות של העיתון: שיתוף, יידוע, פרסום, למידה
• אילו התכנים שנבחרו לעיתון עשויים לעניין את קהל היעד?
• האם הם משקפים את הצרכים ואת תחומי ההתעניינות של קהל היעד?
• האם קיים ציר משותף לכל הכתבות המופיעות בעיתון, כמו: אקטואליה, טכנולוגיה, בעלי-חיים וכו'
• מי חבר בצוות ההפקה? תלמידים, הורים, מורים?
• מהן הפעולות שבאחראיות צוות ההפקה: כתיבה, איסוף ובחירה של כתבות הראויות לפרסום, עריכה לשונית, עיצוב?
• האם מוזכרים שמותיהם של החברים בצוות ההפקה: העורך, הכתבים, המעצבים וכו'?
• מיהם הכותבים בעיתון: כל התלמידים, קבוצה נבחרת, הורים, מורים?
• באיזו תדירות מופק הגיליון: פעם בחודש, פעם בשנה, באופן מזדמן?

התהלך היה שיתופי בהם התקבלו ההחלטות המאפיינות את האקלים הבית ספרי, את העדפתם של תלמידי בית הספר, את היעדים והמטרות שנקבעו "באני מאמין הבית ספרי" . תלמידי בית הספר התלהבו ושיתפו פעולה ואכן קבלנו תוצאה מרשימה
ידוע לי שבתי-ספר נוספים "מוציאים לאור" עיתונים וירטואליים מסוגים שונים במחצית ובסוף השנה.
ואז חשבתי לעצמי בשעה שאני מקבלת בכל בוקר עיתון לפתח ביתי , מתי אקבל עיתון למחשב האישי או המחשב הביתי. עיתון וירטואלי שמעשה יהיה דומה לעיתון רגיל, רק שהוא נמצא ופועל ברשת האינטרנט (כמו שפועל אתר). בתוך אתר העיתון ישנם מדורים שונים, כתבות ותמונות (כמו בעיתון רגיל). ותהייה אפשרות ליצור קשר מידי עם הכותבים ולהאיר את עיניהם בנושא הכתבה באמצעות הכלים המתוקשבים.

החיים והמוות ביד הלשון – גרסת המציאות

בשבוע שעבר עולם התקשורת סער סביב הסיפור שנחשף ברדיו. ביום שלישי האחרון, התאבד בתליה נער כבן 15 ממרכז הארץ, לאחר שחבריו שכנעו אותו בפייסבוק לעשות זאת.
על-פי הדיווחים בתקשורת, הנער הצעיר שוחח עם חבריו לכתה בפייסבוק, והם הקניטו אותו ואף דרבנו אותו ליטול את חייו. הנער תלה את עצמו באמבטיה וגופתו נמצאה על-ידי אחותו הקטנה.
לאחר שנודע כי הנער אכן התאבד, הסירו חברי-הכתה חלק מהדברים שכתבו לנער בפייסבוק, כפי הנראה משום שחשו אשמה.  בני משפחתו ההמומים של הנער טוענים כי לא היה שום רקע שהעיד כי הוא מתכוון להתאבד.
הטרגדיה האיומה הזאת מצטרפת לאירוע נוסף שתופס כותרות בארץ בימים האחרונים: המשטרה עצרה שני צעירים מנתניה שאנסו ילדה בת 12 אותה הכירו דרך הפייסבוק...

חז"ל אמרו החיים והמוות ביד הלשון, והיום יותר מתמיד החיים והמוות הם בלשון הוירטואלית.

הפייסבוק, הצ'טים, איי סי קיו, מסנג'ר וכל היתר אמנם יכולים לעזור לנו רבות בהוראה ובדרכים אחרות אולם אנחנו חייבים לזכור כל אותה העת שמדובר בכלי מסוכן מאוד.

שנים אנו גדלים על האמרה שילדים יכולים להיות עם אכזר ולאחרונה אנו רק נחושים עד כמה הדבר עלול להיות נכון.

מה שילדים חושבים ב"מגניב" , "קול" "IN" וכן עלול להביא לטרגדיות. היום ילדים כבר לא צריכים להכריז "חרם" על חבר הם פשוט יכולים לפתוח קבוצת פייסבוק ולבקש מכל מי שרוצה להחרים לעשות להם "לייק". היום ילד שמתערער בנפשו עלול לקבל תמיכה למעשים קיצונים מחבריו ועידוד בסגנון "נראה אותך גבר ומתאבד" או "אין לך אומץ" וכו'.

הסכנה הזו, מרחפת בתוכנו, ולרוב אין לנו ההורים או המחנכים שליטה על התכנים שעוברים בפייסבוק או בכל תוכנת מסרים אחרת.

הפחד שלי כמחנכת וכהורה לילד קטן שיום אחד גם הבן שלי יעבור הטרדה או התעללות וירטואלית שאני לא אוכל לדעת ממנה.

אני חושבת שהפתרון חייב לבוא מצד ההורים. ההורים חייבים להבין שזו לא פריווילגיה ללמוד ולהכיר את האינטרנט ואת הסודות של הילדים. לא מדובר במכונה משוכללת לשיגור חללית לירח, אלא במחשב ידידותי שכל הורה חייב לדעת לתפעל ויפה שעה אחת קודם.

הורים לא יכולים ולא יוכלו הגביל את הילדים מלעשות שימוש במחשב, הגבלה שתבוא מצד ההורים רק תגרור את הילדים לרצות עוד מפרי העץ האסור ועל כן איסור לעשות שימוש במחשב הוא לא הפתרון אלא חינוך לעבודה נכונה ובטוחה כמו כן הסבר על הסכנות האורבות ברשת.

החלטתי לייסד כאן בבלוג את הדיברות להורה המתחיל על מנת למנוע את הנזק הבא.

1.      המחשב הוא כלי התקשורת המרכזי היום למד להשתמש ולתפעל אותו. פתח לעצמך חשבון פייסבוק.

2.      אל תגיד הילד שלי הוא בסדר ולי זה לא יקרה, שב עם הילד ולמד אודות המנהגים שלו החברים שלו וכו'.

3.      אם לילד יש חשבון פייסבוק דרוש להיות חבר שלו או לכל הפחות את היכולת לראות מי החברים שלו.

4.      כניסה שבועית לדף הפייסבוק שלו לצורך מעקב אחר ההודעות והתרשמות אינה נחשבת חדירה לפרטיות כל עוד אתה עושה אותה יחד איתו.

5.      נהל שיחות קבועות עם הילד על בית הספר, הפייסבוק וכו' כך תהפוך את הפייסבוק לכלי שהילד יחוש לגיטימציה לשתף אותך בנושא.

6.      הכר לילד את זכויותיו  - שלא יעליבו אותו ברשת, שלא יטרידו אותו וכו'

7.      אסור על הילד לקיים שיחות ופגישות עם אנשים שאינו מכיר, ובכלל זה לאשר חברויות לאנשים שאינם בני גילו או אינם מוכרים לו אישית.

8.      רצוי שהמחשב יהיה בחדר מרכזי בבית כמו בסלון ולא נעול בחדר של הילד, הרגל מגיל צעיר עשוי למנוע התנגדות לכך בגיל ההתבגרות

9.      אל תמנע את השימוש במחשב – פרי העץ האסור תמיד מגרה את יצר הדמיון מאשר פרי שמותר לאכילה.

10.  למרות שילדך כבר שמע ממך אין ספור הרצאות על ההבדלים שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי – תמיד מומלץ לנהל שיחה נוספת ולהזכיר בה אירועים טרגיים מהעבר לבל יישנו.

אני התחלתי את 10 הדיברות, ואשמח לתגובות ולדיברות נוספות.

הזכירו לילדים החיים והמוות אינם רק ביד הלשון אלא גם במילים שאנו כותבים והמסרים שאנו מעבירים.

שלכם ליאת