ספר דיגיטלי

השבוע שודר באחת מתוכניות הבוקר דיון מעניין שבו נכחו מספר יועצים , פסיכולוג ואיש חינוך. הדיון עסק הנושא החלפת ספרי הלימוד בספרים אלקטרוניים, הוצגו יתרונות רבים ביניהם טענות מרכזיות: שמירה על איכות הסביבה, חיסכון בכסף עבור ההורים והפחתת המעמסה על גבם של התלמידים.
הדברים הוצגו באופן חיובי, חדשני ועורר התלהבות רבה. מתוך מנסיו אישי הדברים לא לבנים כפי שהוצגו, ישנם הרבה "תקלות" שאותם צריך לפתור.
בשנה הבאה אחנך כיתה ו' ואלמד את המקצועות: מתמטיקה , היסטוריה, גיאוגרפיה ותנ"ך. מטרת העל שאותה החלטתי להציב לעצמי היא לבנות את כל מערכי השיעור בגיאוגרפיה ותורה ממחושבים, הכוללים מצגות עם קישורים לאתרים שונים, סרטונים ומשימות מתוקשבות וכמובן שימוש פעיל באתר הבית ספרי. לדעתי לשימוש בספרים דיגיטליים ובעיקר בחוברות דיגיטליות יש מספר קשיים
כתב קטן – שלמרות עזרתו של המקרן המבנה הפיזי של הכיתה ומספר הילדים לא מאפשר ראייה הרמת קריאה חופשית
לא ניתן להעתיק חלקים מתוך הספרים והחוברות הדיגיטליים למשל נושא שעליו אני רוצה להרחיב את הדעת או שימוש בתמונה, מפה וכדומה. הכנת המצגת כרוכה בסרבול היות והכול צריך להקליד מחדש או למצוא תמונה /דגם /מפה חלפים
השימוש בחוברת הדיגיטלית לא תמיד נוחה לשימוש או להיפך מקלה במיומנות הנדרשת מהתלמיד היות והמשימה מוכנה מראש.
ללא ספק יש לבדוק את הנושא לעומק מבחינה פדגוגית יתרונות מול חסרונות ולדעת לעשות את השילוב הטכנולוגי לצד הלימוד המסורתי כאחד .
ראה דוגמה:

http://www.school.kotar.co.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=19790631#1.0.0.fitpage

כספת הסיסמאות

לאחר שקבלתי הודעה על אזהרה כי האקרים טורקים פשטו על אתרים ישראלים בניהם גם אתרים שיש שימוש בכרטיס אשראי , בעקבות עבודה בשטח וצורך להיכנס לאתרים שונים וכמובן בעיות זיכרון המשלטת על מוחי .

נתקלתי בכתבה מאוד מעניינת שפורסמה בעיתון ידיעות אחרונות 25/7/10 מדור ממון

החלטתי לנסות אתר חדש www.lastpass.com

היות שלכל אתר יש כניסה הדורשת שם משתמש וסיסמה ויש צורך לזכור מספר רב של נותנים , חיפשתי דרכים שונות לזכור את כל הססמאות

* מחברת עם כל הססמאות - אך בכל פעם שיצאתי מחוץ לבית שכחתי לקחת את המחברת

* קובץ מיוחד עם כל ססמאות- אך לא תמיד אני עובדת על אותו מחשב

לאחר קריאת הכתבה החלטתי לנסות את lastpass בדומה לכספת ווירטואלית המוגנת כמובן בסיסמה אחת.

אם תבחרו להתקין את התוכנה על המחשב שלכם היא תסנכרן את הרשימה שייצרתם באופן אוטומטי.

התוכנה תומכת בשפה העברית ובחינם.

באתר תוכלו למצוא גם שירותים נוספים כמו שמירת פתקים , פתקים משותפים וכדומה

תנסו ... מומלץ

אשמח לקבל תגובות

בעקבות קריאת המאמר "חדשנות בבתי הספר משלבי תקשוב " (ד.מיודוסר, ר.נחמיאס, א.פורקוש-ברוך,ד.טובין) רציתי להתייחס למספר ממציאים במחקר. תוצאות המחקר מאוד מתאימות ואופייניות לתהליך שאני רואה/ מרגישה בשטח (בבית הספר ) ועוררו אצלי סקרנות רבה.

מטרת המאמר לזהות לתאר חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב, לספק מידע ורעיונות לקובעי מדיניות לאנשי חינוך לגבי תפקידים תקשוב בחינוך, ולהרחיב את הידע המצוי בידינו לגבי הצלחת חדשנות פדגוגית משלובת תקשוב הארץ ובעולם.

נקודת המוצא לדעתי שטכנולוגיות מידע ותקשורת נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו הפרטיים והמקצועיים ולכן עלינו להגיב להתמודד ולהשתנות, כלומר להעביר את תהליכי הלמידה וההוראה למתוקשבים ומעודכנים.

בשנות ה- 70 הדגש היה על הכנסת מחשבים לבתי הספר התיכון.

בשנות ה-80 הרחבת כמות המחשבים בכל בתי הספר לצורך תרגול.

בשנות ה-90 יוזמות מקומיות יותר מרחיקות לכת .

בשנות ה -2000 מדובר על יוזמה חדשנית של מערכת החינוך – כלומר קביעת מדיניות חדשה על מנת לקדם את המטרות החינוכיות.

השנה התבקשנו (טלי ואני) ע"י מנהלת בית הספר לתת הרצאה קצרה ודוגמאות

מהי למידה מתוקשבת?

אחד היעדים והמטרות של בתי ספרנו הוא שימוש בשיעורים מתוקשבים, עדכון האתר הבית ספרי על בסיס יומי ותיעוד הנעשה בתוך בית הספר (לימודי חברתי וכדומה). מטרת העל הי שימוש בטכנולוגיה על מנת לתת חדשנות , נוחות, זמינות וצמצום פערים לימודיים.

ברמת המערכת משרד החינוך דורש

ברמת בית הספר- בית הספר מוכן וערוך לשינוי

ברמת הפדגוגיה – יש מערכי שיעור מתוקשבים, אומנם לדעתי החומר דל אל קיימת נקודות פתיחה טובה.

ברמת המורים – זאת שאלה מסקרנת והרעיונות להצעות החקר הבאת לנו כדוגמאות באמת יכולות לענות על התשובה לשאלה הזאת.

" למשל: עמדות מורים בבית ספר יסודי כלפי שילוב התקשוב בתהליך החינוכי? שאלות מחקר לדוגמא: האם יש קשר בין וותק המורה בהוראה לעמדות כלפי התקשוב, האם מורים משלבי תקשוב מביעים עמדות חיוביות כלפי תקשוב בהשוואה למורים שאינם משלבים תקשוב" (ג. קורץ)

אולי מכאן נוכל לגזור את הרעיון לשאלת חקר????......

אך ללא ספק המרווחים העיקריים משילוב התקשוב הם התלמידים. מבחינת לימודית ומבחינת הענקת יוזמות חדשות, חוויה ומענה לצריכים ייחודים.

מורה ב 0.2 wiki

כיצד לנצל את הטכנולוגיה והכלים הקיימים באינטרנט לטובת צריכים לימודיים ? לאחרונה בולטת תופעת הבלוגים ואפליקציה של wiki כחלק מעולם התקשורת הפוסט-מודרני.
לאחרונה התחלנו לעבוד בבית הספר ב google docs המאפשר זמינות למספר משתתפים לצפות בו זמנית כל אחד מהמשתתפים יכול לערוך את המסמך אונליין. אני שוקלת לפתוח את שנת הלימודים הבאה ביצירת אפיק תקשורת ע"י מסמך שיתופי להעברת הודעות .
מצד אחד תהייה תחושה של בית פרטי, שבו כולם מכירים את כולם. וצד שני קיים אצלי חשש כי במדיום הנ"ל לא יהיה גבולות במרחב פרטי. סגנון הכתיבה בגוף דומה לסגנון הכתיבה מקוצר של הודעות הטקסט הסלולריות .
מטרה נוספת אותה אני מנסה להשיג / לבנות יחד עם הצוות הלימודי החדש שלי כתיבת עבודה משותפת ב wiki בדומה לקורס שאני לומדת "שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה בהיבטים בינלאומיים". חשבתי על תוצר סופי בעבודה בגיאוגרפיה לכיתה ו' . הרעיון רק בחיתוליו אני אשמח לקבל רעיונות .

מתוך התנסות אישית במהלך הקורס נתקלתי במספר קשיים בשימוש ב wiki
חלוקה מראש לנושאים -חברות הצוות חילקו את הנושאים כך שלא התבצע עבודה שיתופית
שימוש לא נוח בממשק – מנסה להידמות ל word אך מאוד לא נוח לשימוש
תפיסת תור – רק אדם אחד יכול לעבוד בwiki דבר בעייתי טכנית בנוסף ל"גניבת הרעיון " כאשר הראשון שכותב השני חייב לשים לב שהוא לא חוזר על הרעיון פעמים.
נושא המחיקה מאוד קשה עבורי מתן ביקורת ותחושת האי נעימות חוקי התנהגות ב wiki צריכים להיות מוגדרים מראש .

פיתוח סביבות למידה

במסגרת הקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתקושבות התבקשנו לבחור אינטראקציה ולבנות יחידת לימוד. שותפתי לעבודות טלי ברגר מאוד התעקשה על פיתוח תוצר בשפה ולא במתמטיקה, כאשר היחידה תתייחס למיומנות לימוד הקריאה לכיתה א'. תחילה מאוד חששתי מהפער היות שאני מורה בכיתה ד' כאשר המקצוע הראשי מתמטיקה , חששתי שלא אוכל לקחת חלק פעיל בתחום המקצועי/ פדגוגי היות שזה לא התחום המקצועי שלי ולא עברתי שום הכשרה לפיתוח מיומנות קריאה. לטלי היה רעיון מובנה בראש עליו היא חושבת ורוצה לפתח הרבה זמן . בהתחלה לא הצלחתי להבין את הרעיון , את המבנה שטלי מנסה לתאר. במסגרת ההכנות לעבודה טלי הסבירה לי את תוכנית הלימוד, שלבי הלמידה בכיתה א והציגה מטרות ויעדים. הסתכלו במספר חוברות לימוד ומערכי שיעור שונים ופתאום...
"נפל לי האסימון"
תהליך רכישת מיומנות הקריאה היא עבודה קשה, איטית, מחולקת לשלבים וכל ילד נמצא בשלב אחר. לתרגול יש חלק משמעותי להתקדמותו של הילד. מאוד שמחתי שאני מלמדת מתמטיקה אך מצד שני גילתי עולם קסום של חוויה ותחושת הצלחה כאשר הילד מגיע לשלב הקריאה הרציפה והמדויקת.
במהלך בחירת האינטראקציה העלנו את הקשיים שיש בלימוד רכישת הקריאה בהעדר אמצעים טכנולוגיים וכיצד ניתן להתגבר על חלק מהקשיים בעזרת מחשב ותכנון יחידת לימוד מתוקשבת. מתוך הקשיים עלה הצורך ב " לוח פעיל " המאפשר להפחית את ה"לחץ" על המורה לעומת לימוד פרונטלי מסורתי בעזרת הלבשת האות על התנועה באמצעות המחשב. ההמחשה הויזואלית, ציורית והקולית יכולים לעורר עניין, הקשבה ויכולת לתפוס את תהליך הקריאה ביותר מהירות ובצורה מובנת יותר.
אחד התהליכים האישים שעברתי היא ההתגברות על הנושא הפדגוגי שפחות קרוב לתחום העיסוק שלי. לאחר שטלי הציגה את הקשיים היה לי קל לתת פתרונות היות שקישרתי את הקושי לקושי דומה בהעברת נושא השברים בלוח רגיל ואת יכולתו המדהימה של המחשב להתגבר על הקשיים הטכניים (שרטוט דיוק וכדומה). לצערי המרצה בקורס לא הצליחה להבין את הצורך בשימוש בלוח הפעיל והנחתה אותנו לכיוון חדש לא פחות מעניין אני מקווה שטלי תחליט בכל זאת לפתח את הלוח הפעיל שלה ולהגשים את חלומה.

קצת אישי

לאחר קבלת הביקורת על הבלוג הבנתי כי הבלוג הלימודי שלי כנראה לא עונה על הדרישות הלימודיות ומטרת הפרויקט , למרות הכל אני מאוד גאה בתוצר האישי שלי. כאשת חינוך התהליך אותו עברתי במהלך שני הסמסטרים עשו שינוי אצלי בגישה כלפי החינוך באמצעות למידה מתוקשבת. אין ספק אמרתי זאת מספר פעמים שהמחשב זאת "האופנה החדשה" שנקווה שלא תעלם כפי שבאה . בתחושה הפנימית שלי עדין לא ניתן לסמוך על המחשב באופן אפסולוטי בדומה לקלישאה הידועה " האדם המציא את המחשב ולא המחשב המציא את האדם".
מטרת הלימודים לתואר שני במגמת תקשוב מבחינתי הייתה מתוך אני מאמין כי הדור הנוכחי הוא "דור המחשב" והיות כי ברצוני להיות מורה לדור הנוכחי אני חייבת להתאים את שיטות החינוך ודרכי ההוראה לצורכי התלמידים. יחד עם זאת עלי תמיד להציג ולשקף את היתרונות והחסרונות . ללא ספק המחשב עושה פלאים בכיתתי: מצמצמם פערים, נותן מענה לחלשים ומקדם את רמת המוטיבציה והישגים בקרב התלמידים (אומנם לא בדקתי במחקר כמותי מעמיק אלא מהשוואה פשוטה בין שני מחזורים ) . המטרה השניה לרכישת התואר היא ברמה האישית שכנגד כל הסיכויים לסיים תואר שני . אומנם הבלוג שלי, במידה מסוימת ,אולי מאכזב חלק מהאנשים אך אני גאה בעצמי על התהליך שעברתי , על כמות הידע והמידע שקיבלתי ועל כך שבחרתי לא לוותר ולתת הזדמנות ללימודים שמאוד מלחיצים אותי . הפחד מחוסר שליטה במיומנות המחשב והשליטה החלקית במחשב לעומת התלמידים בכיתה.

קודם נציין שלום לכולם אני חוזרת לפעילות בבלוג שלי – בכל שבוע נתייחס לנושא שמעניין אותי ומעורר דיון. אשמח לקבל התייחסות...
השבוע בחרתי להתייחס לאתר אופק.
http://ofek.cet.ac.il/units/he/math/unit78/act1.aspx

בית הספר שלי רכש את השימוש באתר "אופק" . במסגרת שיעורי מתמטיקה כחלק מתוכנית הלימוד נמצא נושא שברים שהמטרה הלימודית שליטה ומיומנות בהצגת השבר באמצעות צורות שונות (עיגול, ריבוע ומלבן). ייצוג שברים בייצוג מתמטי שונה (שבר פשוט ושבר מעורב). שיוך שם השבר באופן אינטואיטיבי על-פי שרטוט נתון. המחשה של השבר הפשוט ואת המעבר משבר מעורב לשבר פשוט. במסגרת התנסות האישית שלי באתר גילתי את הלוח הפעיל בו
אינטראקציה המאפשרת הצגת שברים באמצעות ציורים ומספרים :
• באזור הצורה - ניתן לבחור את הצגת השבר בצורת עגול, ריבוע או מלבן. להוסיף או למחוק צורות נוספות על-ידי לחיצה על +/- (עד שלוש צורות ).
• באזור החלוקה - ניתן לבחור לכמה חלקים שווים רוצים לחלק את הצורה בעזרת +/- ניתן לקבוע את החלוקה.
• באזור הצביעה - ניתן לצבוע חלקים שנבחר לפי הצבעים כחול, אדום או צהוב.
• באזור הצג מספר - ייפתח חלון בתחתית העמוד שיציג את השבר כשבר מעורב ושבר פשוט (לא תלוי בצבעים).
מבחינה פדגוגית לאורך כל שנות ההוראה שלי אני נאלצת להתמודד עם קשיים רבים של שרטוטים עקומים ולא מדויקים או אמצעי המחשה קטנים ולא נוחים לשימוש. בעזרת המודל ופעולה אינטראקטיבית יכולתי להראות באופן ברור ומדויק (שלא בדומה ללוח) את החלוקה לשברים, את המעבר בין השברים השונים, את השוואה בין השברים בייחוד השוואה לחצי ובעיקר את השמעות השבר כשבר פשוט וכשבר מעורב.