יום שבת, 13 בנובמבר 2010

בלי מילים ...




שוב שלום לכם קוראיי הנאמנים
השבוע רציתי לספר לכם על המצאה חדשנית שהציגו לנו בקורס הערכת טכנולוגיית ידע סוג של מחשב משוכלל בעל מצלמת אינטרנט, מקרן, טלפון סלולרי וחיישני אצבע. אל תיבהלו זה עולה כיום ביחד כ- 350 $ בלבד. ויש לכם את קדמת הטכנולוגיה - או כפי שתמיד רצינו כל העולם בכף היד.
נניח שאתם הולכים לסופרמרקט ורוצים לרכוש מוצר -תוכלו עם המצלמה להתביית על המוצר ומיד תקבלו הערות על המוצר.
תארו לכם באמצע קריאת ספר אתם רוצים עוד אינפורמציה - המצלמה מצלמת את העמוד בספר ומיד המקרן מקרין לכם על גבי הדף מידע נוסף. וזו רק ההתחלה - למעשה אנחנו יכולים לראות ולדעת הכל בכל עת.
נניח שאנחנו מטיילים עם הילדים בפארק השכונתי ורוצים לצלם אותם למזכרת - שום בעיה סמנו עם האצבעות והחיישנים את התמונה והמצלמה כבר תדאג לצלם אותה.
נרצה להקרין את הדברים - אין בעיה המקרן יוכל להקרין את כלן התמונות לכל משטח.
רוצים לדעת מה השעה - סמנו את האזור על האצבע והמקרן יקרין לכם מיד את השעה.
מחוברים לאינטרנט בכל מקום. בסרטון ההדגמה מראים אף כיצד המצלמה יכולה לזהות את האדם איתו אנו מדברים ולהקרין על החולצה שלו מידע עליו. ממש חזון אחרית הימים.
צעצוע נחמד שאני בטוחה שרבים ימצאו בו שימוש - תחשבו על בעלי עושה לי מסאג' בגב ובינתיים מקרין על הגב שלי משחק כדורגל או תארו לכם בנסיעה ברכבת עם הילד אפשר להקרין לו סרט מצויר על גבי הכיסא שמולנו. ועוד הרבה שימושים נפלאים.
אני לא יודעת אם זה התכוונו לפני שנים כשאמרו כל העולם במרחק נגיעה אבל כנראה באמת הגענו למצב שכל העולם וכל המידע במרחק נגיעה מהיד .
אבל אם תחשבו על זה מה יהיה השלב הבא? נוכל להיכנס למחשבות של לכל אחד? נוכל לשוטט בין אדם לאדם ולדעת מה הוא עשה ומה הוא עתיד לעשות? היכן הפרטיות שלנו - כשם שאנו נוכל לקרוא מחשבות של אחרים כך גם יוכלו לקרוא מחשבות /שלנו. אין לי בעיות לקרוא מחשבות של אחרים אבל אסון אם יקראו את מחשבות שלי.
שוב אני חוזרת לקלסטרופוביה המודרנית אנחנו רצים קדימה עם עולם הטכנולוגיה ומשאירים הרחק מאחור את העולם הישן והמוכר. במקום בליינדייטים אנשים יראו תמונה לתמונה במייל והמחשב כבר יגיד אם צפויה חתונה ומתי או שחבל על הקשר.
קשה לראות את המכשיר ולא להיזכר בספר של בדידו של קורא המחשבות מאת דלית אורבך - סיפור על אדם שידע לקרוא מחשבות של לכל האנשים עד שהוא מואשם בסדרת רציחות וצריך למצוא דרך לקרוא את המחשבות של עצמו.
אין ספק שההמצאה הזו שימושית ומדהימה אני אישית כבר חשבתי על מספר רב של שימושים בבית למשל... לסמן עם האצבע מקום מלוכלך והמחשב ידע לשלוח את שואב האבק החשמלי לנקות, לסמן קיר מקום שדורש צביעה, לראות סרטים על הגב של בעלי ועוד הרבה דברים נחמדים
אבל אני לא יודעת אם לצפות או לחשוש מההמצאה הבאה, ומה אתכם?

יום חמישי, 4 בנובמבר 2010

מלחמת הקדמה הפרטית שלי


את הסמסטר הקודם סיימתי בהודעה עצובה מבחינתי לאחר שהבנתי כי אקבל כיתה "נקייה" מאמצעי תקשורת, דבר שגרם לי ללא מעט תסכול אישי. אחרי שבמהלך החופשה עבדתי רבות והכנתי מערכי שיעור ממוחשבים ומתוקשבים אשר רובם כללו קישורים לאתרים וסרטונים רלוונטיים וציפיתי לראות את פניהם המופתעות של התלמידים, לפתע הכל התפוצץ כמו בועה ענקית.
 החלטתי שלא לוותר על החלום והיעד שהצבתי לעצמי ליישם את מה שלמדתי. כך מצאתי את עצמי למעלה מחודש תמים סוחבת מחשב אישי לבית הספר מהבית שלי. רובכם יגידו- מה הבעיה לסחוב מחשב נייד לבית הספר אולם כאשר תבינו שזה לא רק מחשב נייד אלא תוספת של מחשב נייד מעבר לדברים הרגילים: ילד שצריך לקחת לגן , תיק של ילד לגן – בגדי החלפה, מוצצים, בקבוקים, וכו', תיק של מחשב, תיק של מורה עם כל הציוד אישי שלי  ואסור לשכוח שילד שהתעורר זה עתה לא רוצה ללכת ברגל וצריך להרים גם אותו על הידיים. אם לא די בכך, הרי שכל הפסקה נאלצתי לפרק את המחשב הנייד  ואת המקרן, לסחוב הכל במהירות לכיתה הבאה ולהרכיב הכל מחדש בטרם תגמר ההפסקה. על לשתות קפה בהפסקה או לנשום כמה נשימות אני כבר לא מדברת. כך במשך חודש, מידי יום ביומו, מצאתי את עצמי במכון כושר בלתי פורמלי, סוחבת ומחברת מחדש בארבע כיתות לימוד שונות כל שיעור את המקרן ואת המחשב.  לאחר חודש של חיפוש בין חברים ולא מעט בכי לבעלי מידי ערב, מצאתי אדם שמוכן לתרום מחשב נייד (האמת שבעלי אמר לי שיותר זול לו לתת לי מחשב חדש ולישון מאשר לשמוע אותי כל לילה בוכיה ללא מחשב ולהפסיד שעות עבודה – זה היתרון בלהיות נשואה לרואה  חשבון – כל דבר נבדק לפי דוח רווח והפסד) ומעתה אני לא צריכה לסחוב כל יום את כל הציוד. 
אלא ששמחתי שמחה מוקדמת, לצערי המחשב החדש לא הצליח לתקשר עם המקרן.  אולם החלטתי להמשיך בדרכי הצודקת ו"לא לבטל את המנוי לחדר הכושר הממוחשב החדש" ולבסוף  מנהלת בית הספר החליפה איתי מחשבים, ומאז יש לי מחשב שעובד עם מקרן ולילדים יש שיעורים ממוחשבים. אמנם המשכתי לפרק ולהרכיב מידי יום את החוטים, ואף הפכתי לטכנאית לא קטנה,  ומשווקת לא רעה של התחום – לראייה מורות נוספות התעניינו ומכינות כיום שיעורים ממוחשבים. קיבלתי גם צ'ופר הבטחה לאינטרנט אלחוטי בבית הספר.
המאבק לא פסק, אחת ליומיים נכנסתי לחדר המנהלת וביקשתי ממנה למקם את מחשב באופן קבוע. הזמנתי אותה לצפות בשיעורים מתוקשבים, קבלתי מחמאות רבות אך מחשב קבוע לא יכולתי לקבל – משיקולי תקציב...
עד שיום בהיר אחד נחתה עליי הבשורה. שינוי בהרכב הילדים בכיתה אילץ את שכבת ו' להתחלף בכיתות ולשמחתי קבלתי כיתה עם מחשב קבוע מחובר למקרן, אינטרנט זמין, מזגן עובד ומערכת שמע משוכללת כך שאני מדברת עם מיקרופון, ממש חזון אחרית הימים.
היום אני יכולה לספר שבזכות המלחמה ההיא ולאור שיטת הניהול העצמי מורות  נוספות זכו למקרן בכיתה ולבית הספר נוספו  ארבע כיתות מתוקשבות חדשות ומתוך ארבע כיתות שאני אישית מלמדת שלוש מתוכן מתוקשבות (המון נחת ואף חזרתי לשתות קפה בחלק מההפסקות).
אז כעת אני נחה על זרי הדפנה, יודעת שבעוד 50 שנה אספר לנכדיי, שבטח יצחקו על כיתה בלי מחשב ומקרן תלת מימדי ורק אלוהים יודע מה עוד. אז לבינתיים אני שמחה ללמד, התלמידים מרוצים ומתעניינים, מורות אחרות שואלות ומצטרפות לטרנד, ואני רק דואגת לבעלי שבינתיים חזר לישון בצורה סדורה, משום שאני כבר חושבת להתחיל להציק לו במאבק הבא שלי על לוח חכם....

יום שבת, 30 באוקטובר 2010

הרהורים על קלסטרופוביה מודרנית


השבוע הייתי חולה ועל כן נשארתי בבית מהרהרת על מר גורלי. אחרי יומיים בבית, סיימתי את כל הניקיונות, כביסות וכו' והחלטתי קצת לשבת ולראות סרט.
עברתי על ספריית הסרטים של בעלי , ואת עיניי צדה הטרילוגיה המפורסמת של "בחזרה לעתיד". הסרט מספר על בחור צעיר שחי במציאות של 1985, אשר עובר לשנת 2015 ובחזרה. תוך שאנו הצופים זוכים לראות "טעימה מן העתיד". סרט זה שיצא לאקרנים בשנות השמונים המוקדמות העלה בי לא מעט  תהיות.
בסרט רואים את הטכנולוגיות העתידיות – טלוויזיה שטוחה תלויה על הקיר המסוגלת להקרין במקביל מספר ערוצים, בית שמזהה את בעלי הבית נכנסים ומדליק להם את האור בפקודה קולית ועוד שכלולים טכנולוגיים מופלאים שבמציאות של 1980 נראו עבורנו כחלום.
בקרוב אנו מתחילים כבר את שנת 2011 ואם נחשוב על זה אנחנו עוד מעט מגיעים ל- 2015 – השנה מהעתיד בסרט.
כבר כיום יש כמעט בכל בית טלוויזיה שטוחה התלויה על הקיר, ניתן להקרין מספר ערוצים בטלוויזיה, יש כבר לא מעט בתים חכמים שיודעים לקבל פקודות קוליות או מהטלפון הסלולארי ועוד.
אי אפשר שלא לחשוב על כל אלה במהלך הסרט. האם באמת העתיד כבר כאן? לפתע עלתה במוחי שאלה אחרת – האם כל המכשירים האלה הגיעו בעקבות הסרט? האם יכול להיות שאנו בני האדם קודם כל מפנטזים על מכשירים מסוימים ולאחר מכן מוציאם פתרון טכנולוגי על מנת לייצר אותם או שאנחנו מייצרים פתרונות טכנולוגיים בהתאם לדרישות שלנו.
כבר היום בעידן האינטרנט העולם הפך לכפר גלובלי קטן – הכל זמין – ידע הוא מזמן נחלת הכלל וניתן "לגגל" כל מידע הדרוש לנו באינטרנט, ניתן להזמין מוצרים מהסופרמרקט בלחיצת עכבר או לנהל פגישה חברית דרך הוידאו קונפרנס. עד לאן הדברים יגיעו? אולי בעוד כמה שנים המקרר כבר לבד יצור קשר עם הסופרמרקט ויזמין את מה שאנו רגילים להזמין? אולי בעוד כמה שנים במקום ללכת ללוויה נשב כולם בסלון ונערוך לוויה וירטואלית ? מסקרן לחשוב מה טומן לנו העתיד.
אולם לא הכל ורוד, ואולי רק מציירים לנו עולם ורוד. אנחנו רודפים אחרי הטכנולוגיות ולכל ילד כבר יש אייפון, פייסבוק ושלל פתרונות יצירתיים דרך המחשב –  האם אנו לא מוותרים בכך על הפרטיות שלנו? הרי כשם שאנו מחפשים מידע על העולם כך העולם יכול לחפש מידע עלינו, ויתרנו על הפרטיות. כשם שאנו מפעילים מצלמה אינטרנטית לשיחה עם חברים שלנו מעבר לים, מה מונע מאחרים להפעיל עבורנו את המצלמה שלנו מבלי שנדע ולצפות בנו ללא ידיעתנו, ניתן לדעת איפה אנו נמצאים מה אנו עושים, העולם הופך להיות סוג של מעבדה שהכל ניתן למעקב ואפשר לדעת הכל על כולם גם ללא ידע מפותח. אני חייבת לציין שגם אני לא האמנתי עד כמה הכל אפשרי עד שבעלי הראה לי איך הוא מתקשר לאתר שבו יש מצלמות פרטיות מכל העולם ובקליק אפשר להפעיל אותן מרחוק. איך הוא יכול לאתר תמונה  של אדם בפייסבוק על פי התמונה בלבד מבלי לרשום טקסט. איך אפשר להתחקות אחרי תמונה שהעלינו לפייסבוק גם אחרי שאני מסירה אותה מהאתר שלי שניות ספורות אחרי שהעליתי אותה. לא ירחק היום שנגיע לסופרמרקט ואחרי שנעביר את כרטיס המועדון המחשב ישאל אותנו, האם את לא רוצה גם תחבושות היגייניות כי לפי מה שמופיע אצלי את אמורה לקבל מחזור בעד יומיים...
תרשו להביא מדבריו של אלברט איינשטיין לפני יותר משבעים שנה "כיום ברור להחריד שהטכנולוגיה שלנו עלתה על כושרנו לאנושיות" או המשפט "דמיון יותר חשוב מידע. ידע הוא מוגבל. דמיון אינסופי." מעניין מה היה אומר אלברט איינשטיין אילו היה חיי בתקופה זאת?
לסיכום העולם הטכנולוגי כבר כאן – אנחנו כל היום רודפים אחרי הפנטזיות הטכנולוגיות שלנו ובכך מביאים את העתיד. בעלי עוד מחכה לסקייטבורדים שיש בסרט "חזרה לעתיד"...
אבל האם אנו מודעים שככל שאנו רודפים אחרי הקדמה ורודפים אחרי הידע כך גם הידע רודף אחרינו והטכנולוגיה רודפת גם אותנו? 
לטובת מי שלא מכיר את הסרט צירפתי לכם את סרטון הפרסום שיצא לו

יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

ליאת אסטרוגו: חזון אחרית הימים

ליאת אסטרוגו: חזון אחרית הימים
בזמן שאני מחפשת סרט לבלוג האחרון שלי אני פוגשת בסרטון המצורף
נו מה דעתכם מי רוצה ?

חזון אחרית הימים

בזמן שאני מחפשת סרט לבלוג האחרון שלי אני פוגשת בסרטון המצורף
נו מה דעתכם מי רוצה ?

בלי מילים....





במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים למדנו מהי מדיניות תקשוב בישראל, אחת המטרות של משרד החינוך היא לסגל ולפתח ערכים של ידע טכנולוגי ויצרת נורמות התנהגות ברשת.
מתוך הבלוג של לאה ליברמן שקראה את מאמרו של קוזמה, המפרט את מדינות התקשוב בסינגפור, פינלנד ומצרים. "השיפור במערכות החינוכיות והעלייה בהישגים הלימודיים נראים כדרכים העיקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובאליים מבוססי טכנולוגיה. שימוש בICT במערכת החינוך ניראת כדרך לקדם שינויים חינוכיים, שיפור מיומנויות הלומדים והכנתם לתפקד בעתיד בחברת הידע ובכלכלה הגלובלית. כדי לגרום לשינוי יש צורך ביצירת חזון . חזון כזה צריך צריך קונצנזוס רחב ביותר של כל הגורמים הנוגעים בדבר, כלומר הממשלה, משרד החינוך, הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי עוד נטען במאמר שלהשקעה של זמן ומאמץ ביצירת חזון ברמה המדינית יהיו בעתיד החזרים אופרטיביים."
שילוב טכנולוגיות ה
ICT בסינגפור ופינלנד העלו ללאה את התהיות: מה קורה במדינת ישראל? מהי מדיניות התקשוב בישראל ? האם יש מדיניות ? האם יש חזון ? עד כמה הוא מיושם במערכת החינוך?
אז לאה אני רוצה לספר לך שהשבוע התבשרתי כי
לא אקבל מחשב בכיתתי במהלך השנה הקרובה לעומת שנים עברו. הדבר מעציב ומאכזב. בעוד שבמהלך השיעורים במכללה ובקריאת המאמרים במסגרת התואר , קבלתי את הרושם שהצד הטכני של רכישת מחשב הוא דבר פשוט ואילו הצד השני של יישום הטכנולוגיה בצורה מבוקרת ויעילה הוא התהליך הקשה בקרב המורים. אז כנראה שהבעיה היא שילוב שיעורי לימוד בתוכניות מתוקשבות ופיתוח למידה משמעותית בגלל חוסר מחשב אנו חוזרים לבעיה הטכנית, יש מי שרוצה לבצע אך אין לו את הכלים הנדרשים.                                    
לאחר מספר שיחות עם מנהלת בית הספר ניתנה הבטחה שבמהלך השנה (אולי לקראת סופה תלוי בתקציב ניהול עצמי) יירכש מחשב לכיתתי.
בקיצור מה שאני רוצה להגיד שהבועה מתפוצצת לי בפנים לכל דבר יש מחיר שצריך לשלם ובעוד שבקורס אנו מדברים על פערים בעולם השלישי לדעתי נצטרך לעשות בדיקה מה קורה אצלנו.
מקווה לבשורות טכנולוגיות טובות יותר
נ.ב
עצוב לי לסיים את הבלוג האחרון של הסמסטר בתחושת אכזבה אך כנראה שנצטרך למצוא דרך יצירתית ולעקוף את הכשלים הטכנולוגיים... המשך יבוא בסמסטר הבא .



יום חמישי, 19 באוגוסט 2010

גרים ג'ונגל בלי גוגל ושטרודל

בשבוע האחרון הרגשתי כל כך בודדה המחשב הנייד שלי "נשרף" והטלפון הנייד שלי אבד והטלוויזיה מקולקלת. במשך 10 הימים הרגשתי כי לקחו ממני את אמצעי התקשורת וניתקו אותי מהעולם....

הדבר מעורר אצלי תמיהה, אנו חיים באחת התקופות המסעירות ביותר בהיסטוריה, הידע הוא נחלת הכלל, מציאות אונליין והעולם הוא "כפר גלובלי". לבני האנוש יש תובנה טכנולוגית אותה הוא יודע לנצל וטובה ורעה.

" וַתִּפָּקַחְנָה, עֵינֵי שְׁנֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ, כִּי עֵירֻמִּם הֵם; וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה, וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת" (בראשית פרק ג פסוק 7) לאדם וחוה נפקחו העיניים ובדומה לסיפור שלי, מתוך ניסיון יומיומי ושיגרת החיים הבנתי כמה קשה להתנתק מהאמצעים הטכנולוגיים והכלים שעומדים לרשותנו. החיפוש אחר פתרונות תקשורת פקחו את עיניי להבין כי הם חלק מאבריי.
אל דאגה הכול תוקן הכול עובד וחזרתי לתקשר עם העולם ....