יום חמישי, 8 ביולי 2010

פיתוח סביבות למידה

במסגרת הקורס עקרונות בפיתוח סביבות למידה מתקושבות התבקשנו לבחור אינטראקציה ולבנות יחידת לימוד. שותפתי לעבודות טלי ברגר מאוד התעקשה על פיתוח תוצר בשפה ולא במתמטיקה, כאשר היחידה תתייחס למיומנות לימוד הקריאה לכיתה א'. תחילה מאוד חששתי מהפער היות שאני מורה בכיתה ד' כאשר המקצוע הראשי מתמטיקה , חששתי שלא אוכל לקחת חלק פעיל בתחום המקצועי/ פדגוגי היות שזה לא התחום המקצועי שלי ולא עברתי שום הכשרה לפיתוח מיומנות קריאה. לטלי היה רעיון מובנה בראש עליו היא חושבת ורוצה לפתח הרבה זמן . בהתחלה לא הצלחתי להבין את הרעיון , את המבנה שטלי מנסה לתאר. במסגרת ההכנות לעבודה טלי הסבירה לי את תוכנית הלימוד, שלבי הלמידה בכיתה א והציגה מטרות ויעדים. הסתכלו במספר חוברות לימוד ומערכי שיעור שונים ופתאום...
"נפל לי האסימון"
תהליך רכישת מיומנות הקריאה היא עבודה קשה, איטית, מחולקת לשלבים וכל ילד נמצא בשלב אחר. לתרגול יש חלק משמעותי להתקדמותו של הילד. מאוד שמחתי שאני מלמדת מתמטיקה אך מצד שני גילתי עולם קסום של חוויה ותחושת הצלחה כאשר הילד מגיע לשלב הקריאה הרציפה והמדויקת.
במהלך בחירת האינטראקציה העלנו את הקשיים שיש בלימוד רכישת הקריאה בהעדר אמצעים טכנולוגיים וכיצד ניתן להתגבר על חלק מהקשיים בעזרת מחשב ותכנון יחידת לימוד מתוקשבת. מתוך הקשיים עלה הצורך ב " לוח פעיל " המאפשר להפחית את ה"לחץ" על המורה לעומת לימוד פרונטלי מסורתי בעזרת הלבשת האות על התנועה באמצעות המחשב. ההמחשה הויזואלית, ציורית והקולית יכולים לעורר עניין, הקשבה ויכולת לתפוס את תהליך הקריאה ביותר מהירות ובצורה מובנת יותר.
אחד התהליכים האישים שעברתי היא ההתגברות על הנושא הפדגוגי שפחות קרוב לתחום העיסוק שלי. לאחר שטלי הציגה את הקשיים היה לי קל לתת פתרונות היות שקישרתי את הקושי לקושי דומה בהעברת נושא השברים בלוח רגיל ואת יכולתו המדהימה של המחשב להתגבר על הקשיים הטכניים (שרטוט דיוק וכדומה). לצערי המרצה בקורס לא הצליחה להבין את הצורך בשימוש בלוח הפעיל והנחתה אותנו לכיוון חדש לא פחות מעניין אני מקווה שטלי תחליט בכל זאת לפתח את הלוח הפעיל שלה ולהגשים את חלומה.

קצת אישי

לאחר קבלת הביקורת על הבלוג הבנתי כי הבלוג הלימודי שלי כנראה לא עונה על הדרישות הלימודיות ומטרת הפרויקט , למרות הכל אני מאוד גאה בתוצר האישי שלי. כאשת חינוך התהליך אותו עברתי במהלך שני הסמסטרים עשו שינוי אצלי בגישה כלפי החינוך באמצעות למידה מתוקשבת. אין ספק אמרתי זאת מספר פעמים שהמחשב זאת "האופנה החדשה" שנקווה שלא תעלם כפי שבאה . בתחושה הפנימית שלי עדין לא ניתן לסמוך על המחשב באופן אפסולוטי בדומה לקלישאה הידועה " האדם המציא את המחשב ולא המחשב המציא את האדם".
מטרת הלימודים לתואר שני במגמת תקשוב מבחינתי הייתה מתוך אני מאמין כי הדור הנוכחי הוא "דור המחשב" והיות כי ברצוני להיות מורה לדור הנוכחי אני חייבת להתאים את שיטות החינוך ודרכי ההוראה לצורכי התלמידים. יחד עם זאת עלי תמיד להציג ולשקף את היתרונות והחסרונות . ללא ספק המחשב עושה פלאים בכיתתי: מצמצמם פערים, נותן מענה לחלשים ומקדם את רמת המוטיבציה והישגים בקרב התלמידים (אומנם לא בדקתי במחקר כמותי מעמיק אלא מהשוואה פשוטה בין שני מחזורים ) . המטרה השניה לרכישת התואר היא ברמה האישית שכנגד כל הסיכויים לסיים תואר שני . אומנם הבלוג שלי, במידה מסוימת ,אולי מאכזב חלק מהאנשים אך אני גאה בעצמי על התהליך שעברתי , על כמות הידע והמידע שקיבלתי ועל כך שבחרתי לא לוותר ולתת הזדמנות ללימודים שמאוד מלחיצים אותי . הפחד מחוסר שליטה במיומנות המחשב והשליטה החלקית במחשב לעומת התלמידים בכיתה.

יום רביעי, 23 ביוני 2010

קודם נציין שלום לכולם אני חוזרת לפעילות בבלוג שלי – בכל שבוע נתייחס לנושא שמעניין אותי ומעורר דיון. אשמח לקבל התייחסות...
השבוע בחרתי להתייחס לאתר אופק.
http://ofek.cet.ac.il/units/he/math/unit78/act1.aspx

בית הספר שלי רכש את השימוש באתר "אופק" . במסגרת שיעורי מתמטיקה כחלק מתוכנית הלימוד נמצא נושא שברים שהמטרה הלימודית שליטה ומיומנות בהצגת השבר באמצעות צורות שונות (עיגול, ריבוע ומלבן). ייצוג שברים בייצוג מתמטי שונה (שבר פשוט ושבר מעורב). שיוך שם השבר באופן אינטואיטיבי על-פי שרטוט נתון. המחשה של השבר הפשוט ואת המעבר משבר מעורב לשבר פשוט. במסגרת התנסות האישית שלי באתר גילתי את הלוח הפעיל בו
אינטראקציה המאפשרת הצגת שברים באמצעות ציורים ומספרים :
• באזור הצורה - ניתן לבחור את הצגת השבר בצורת עגול, ריבוע או מלבן. להוסיף או למחוק צורות נוספות על-ידי לחיצה על +/- (עד שלוש צורות ).
• באזור החלוקה - ניתן לבחור לכמה חלקים שווים רוצים לחלק את הצורה בעזרת +/- ניתן לקבוע את החלוקה.
• באזור הצביעה - ניתן לצבוע חלקים שנבחר לפי הצבעים כחול, אדום או צהוב.
• באזור הצג מספר - ייפתח חלון בתחתית העמוד שיציג את השבר כשבר מעורב ושבר פשוט (לא תלוי בצבעים).
מבחינה פדגוגית לאורך כל שנות ההוראה שלי אני נאלצת להתמודד עם קשיים רבים של שרטוטים עקומים ולא מדויקים או אמצעי המחשה קטנים ולא נוחים לשימוש. בעזרת המודל ופעולה אינטראקטיבית יכולתי להראות באופן ברור ומדויק (שלא בדומה ללוח) את החלוקה לשברים, את המעבר בין השברים השונים, את השוואה בין השברים בייחוד השוואה לחצי ובעיקר את השמעות השבר כשבר פשוט וכשבר מעורב.

יום רביעי, 12 במאי 2010

משחק מחשב

השבוע רציתי להתייחס למשחק לימודי במסגרת הקורס "שילוב הדמיות ובמשחקים לימודים מתוקשבים" השבוע הצגנו את התוצרים הסופיים למדתי המון ונחשפתי לחומר מאוד רלוונטי לשכבת הגיל אותה אני מלמדת ביצענו מחקרונים הגענו לתובנות מעניינות. המסגר המחקרון שלי ושל טלי התעסקנו בשאלת החקר באיזו מידה משחק תחרותי מעניין יותר, כמשחק מחשב או כמשחק קבוצתי? עולם התוכן שבו עסקנו תוכנית הלימוד בתנ"ך בכיתה ד' נלמדים הספרים: יהושע , שופטים ומגילת רות
במהלך המשחק התלמידים יסרקו את כל פרקי הלימוד לפי תוכנית הלימוד ויתמקדו: בתוכן הסיפורי, בהבנת המסר, דמויות מרכזיות, תפקידים ונקיטת עמדה.
המטרה:תרגול וסיכום ספר יהושע ושופטים
אוכלוסיית היעד :24 תלמידים בכיתה ד' כיתה הטרוגנית
כלי המחקר: משחק סולמות ונחשים מחולל קיים: http://projects.telem-hit.net/SnakesandLadders/
משחק מחשב זוגי (ספר שופטים) מול משחק מחשב קבוצתי (ספר יהושע) בכיתה כתחרות בן שתי קבוצות.
הממצאים הפתיעו את ההשערות שלהן ציפינו:
63% אהבו יותר את משחק המחשב הזוגי לעומת 25% משחק מחשב קבוצתי
54% טענו שלמדו יותר במשחק מחשב קבוצתי לעומת 41% במשחק המחשב הזוגי .
בהשערת המחקר היינו בטוחות שהיו העדפות מובהקות למשחק מחשב זוגי והלמידה תהייה יותר אפקטיבית ,משום שהשתתפות במשחק מחשב זוגי יש יותר אפשרות להתבטא, שליטה בתשובות והשתתפות ומעורבות גבוהה יותר. גילנו ממצאים נוספים עליהם נדבר המחקר קצת יותר מהימן ומבוסס.

סרט על שמשון ודלילה

סרטון בלוח הכפל

יום חמישי, 6 במאי 2010

התייחסות למאמר

בהתייחסות למאמר אוטונומיה לבתי הספר ד"ר עמי וולנסקי רציתי להתייחס למספר נקודות:
השלב השלישי ברפורמה החל משנת 2004, אומנם רפורמה מהפכנית וקיצונית התקציב נשלט על ידי צוות בית הספר,ניהול עצמי, למנהלים יש שליטה מלאה על כל הקשור במנהל משאבי אנוש לרבות העסקה ופיטורים של עובדים בבית הספר, כל בית ספר מעצב בעצמו תכנית עבודה ונושא באחריות להצלחתה, כל בית ספר יפרסם את אחוזי ההצלחה שלו בהתאם לסטנדרטים ארציים ובינלאומיים. כל בית ספר יקבע סטנדרטים ויעדים מידי שנה. אנו רואים שיפור ניכר לאור המהפך, אולם יש להמשיך ולהרחיב את מדיניות הניהול העצמי, העצמת סמכות המורה והעצמת בית הספר. הלחץ להשיג סטנדרטים בדרך הקצרה השאירה את מדיניות השיפור של בית הספר נטושה ומוזנחת. לסיכום מחד שאפתנות שאינה מציאותית, עלולה להביא לניהול עצמאי כושל, מאידך הרפורמה מביאה ללימוד איכותני אשר יביא לשיפור בכל המערכת היעלות תהיה גדולה יותר, סמכות המורה תגדל, ואת התוצאות נוכל לראות השטח.