הוראת עמיתים - Picasa

הוראת עמיתים - Picasa

במסגרת השתלמות תקשוב באוניברסיטת תל-אביב, נתבקשנו לקיים למידת עמיתים. הכיתה התחלקה לקבוצות כאשר בכל קבוצה ישנם חמישה סטודנטים. קבוצתנו נבחרה ללמד את שאר המורים בכיתה את נושא Picasa.                                                                   
לאור העובדה שלא הכרתי את תוכנת Picasa היו בלבי קצת רגשות מעורבים מצד אחד חשש ומצד שני התרגשות גדולה, הרי שזאת הפעם הראשונה שאני מלמדת נושא בתחום הטכנולוגי . שאלתי את עצמי באיזו דרך עדיף ללמד נושא חדש- טכנולוגי?  איך מתנהל שיעור כזה? כיצד יראה התוצר הסופי היות וכל אחד מחברי הקבוצה עובד על הרעיון בכוחות עצמו? מי ינהל את הלמידה המשותפת? אם בכלל תהיה למידה משותפת?  

תחילה הורדתי את תוכנת Picasa ניסיתי להתמודד איתה לבד, ללחוץ על כפתורים כאלה ואחרים גילתי שיש גרסאות שונות אפילו גרסאות תומכות בשפה העברית , נכנסתי למדריך ההפעלה, יצרתי תיקיות משלי ו... התאהבתי. גליתי כלי מדהים היכול לעזור לי ברמה האישית עם עומס התמונות  ( כ-3000 במספר של בני הקטן). פתאום יצרתי קולאז' לסבים והסבתות ולתלמידי הכיתה מטיול שנתי שישאר למזכרת. התוכנה הפכה לפשוטה עבורי וקבלתי את הבטחון ללמד והעביר את הידע לאחרים. בחרתי להעביר את שיעור בעזרת מצגת המכיל סרטון הדרכה וקישורים להפעלה.  הופתעתי כי סרטון ההדרכה בYouTube- נוצר ע"י חברות שלי מהלימודים. חוותי מתהליך למידת עמיתים ועזרה לי להבין שהדבר יכול מאוד מהנה לי כמורה וכלומדת כך שיישאר בזכרון לטווח הרחוק, למידה מתוך התנסות אישית תוצר ילודה של רעיון חדש, וגם לצאת עם מזכרת קטנה.  

יום האינטרנט הבטוח סרטון מומלץ

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=ajFdkcy98j8

אתיקה ברשת

ההתפשטות המסיבית של  האינטרנט בשנים האחרונות גרמה לגידול משמעותי בכמות המידע הזמין לכל אדם. כתוצאה מתפוצה נרחבת זו התעוררו בעיות חדשות, שהחוקים הקיימים לא נותנים להן מענה במדיום החדש. לכן, אנו עדים בימים אלה להיווצרות קוד אתי המתאים לאינטרנט.

אתיקה היא מכלול הכללים והסטנדרטים לפיהם מתנהג אדם בסביבת אחרים. אתיקת במחשבים היא תולדה של מעורבות הטכנולוגיה והמחשבים בחיי היום יום, בשילוב הפרוש הקלאסי עם זיקה לזירה החדשה שנוצרה - הזירה הוירטואלית. שלושה נושאים מרכזיים הקשורים באתיקת מחשבים הם: זכויות יוצרים, פרטיות וצנזורה.

זכות יוצרים היא ההגנה שניתנת ליוצר או לבעלים של יצירה מפני שימוש בלתי מורשה ביצירה שהיא קניין רוחני שלו. ההגנה הניתנת לזכויות יוצרים באה להגן על דרכי ביטוי, ומטרתה לעודד את העשרת עולם הביטויים. נהוג לסמן יצירה שרוצים להדגיש שיש למישהו זכויות שמורות עליה באמצעות הסימון © .

פרטיות בעידן הדיגיטלי , אחת הסוגיות חשובות  העולות מהשימוש ברשת האינטרנט -הפרטיות הגולשים. חיפוש אחר מידע אישי של משתמשי האינטרנט נעשית בסתר באמצעות טכנולוגיות שונות (אתרים עוקבים אחר הדפים שהמשתמש צפה בהם, הפרסומות שראה ועל אילו הקליק, המוצרים שרכש, השאלונים שמילא ועוד.).  קיים פער בין הוראות חוק הגנת הפרטיות, הנחקק ב- 1981, כשנחקק החוק רשתות גלובליות של מחשבים עוד טרם היו.

צנזורה היא פיקוח ושליטה על הפצת מידע, דעות וספרות, היא מוטלת לרוב על ידי גופי ממשל. לעתים קרובות צנזורה מופעלת על נסיונות תקשורת הפונה לציבור, תוך דיכוי של דעות. קימות צנזורות מסוגים שונים, יש הטוענים שצנזורה באינטרנט פוגעת בצורה קיצונית בזכות הציבור לקבל מידע באמצעות האינטרנט.

חינוך ליצירת קוד אתי ולשמירת החוק יתבצע אם נתחיל לחנך את הדור הצעיר כבר בבתי הספר  במסגרת השיעורים ללמד שישנם המנצלים את האינטרנט באופן בלתי חוקי: מפיצים ומוכרים יצירות מבלי לקבל רשות מהיוצרים ומבלי לשלם להם תמלוגים; מורידים תוכנות ויצירות מהאינטרנט ומוכרים אותן – מבלי  לשלם ליוצרים את התמלוגים הנדרשים בחוק, מעתיקים מידע מהאינטרנט ומציגים אותו כאילו הוא יצירה אישית שלהם. דבר זה מחייב את המורים להקפיד על כך שתלמידיהם יגישו עבודות מקוריות שלהם, תוך ציטוט המקורות שבהם השתמשו, במקביל מחויבים התלמידים להקפיד על שימוש באינטרנט ובמחשבים בהתאם לחוקי זכויות היוצרים. למשל : לא לעשות העתק הדבק כפעולה בנאלית לשקול, לסנן ,מה אמת ? מה מדויק? . ללמד שלא כל פרסום באינטרנט מהווה מקור נאמן. יש לבצע חקיקה מודרנית של זכויות יוצרים הכוללת בתוכה סעיפים לשמירה על פרטיות וצנזורה . 

התנסות בלמידה באמצעות פורום

בעקבות ההתנסות בלמידה באמצעות פורום, צפייה בשלושה פורומים מסגנונות שונים ומתוך הניסיון האישי שלי בניהול פורומים ככלי להרחבת מסגרת ההוראה והלמידה כפי שציינתי בעבודה. דנו במאפייני הלמידה בדיונים א- סינכרוניים הצגנו את תפקיד מנהל הפורום, דנו ביתרונות והחסרונות של שימוש בפורום. שיתפתי בהתנסות אישית בניהול דיון פורום בשנה שעברה, במסגרת שיעור תנ"ך לכיתות ו', הצגתי את הקשיים שהיו בדרכי והקושי אתו התמודדו התלמידים. מצד אחד נתקלתי בבעיות ניסוח, שגיאות כתיב וכתיבה מסורבלת. הרגשתי שהדיון מופנה אליי כמנחה, מאשר דיון משותף בקבוצה. מצד שני גילית כי השימוש בפורום יכול להוות דיון איכותי המפתח תהליך הוראה מופרה ומפרה. הסקתי מסקנות בסיום התהליך, שעליי לקבוע זמן מוגבל לדיון בפורום, הבהרתי את חובות המשתתפים ואת התוצר הסופי, כתבנו כללי שיח לכתיבה והשתתפות בפורום. שיש לעלות  משימה עם הוראות מפורטות כדי למנוע פנייה למנחה לצורך הבהרות, חייבתי להגיב לפחות לשני משתתפים.

לאחר הצפייה בפורום "מי אני ומה שמי ?" . בחרתי להתנסות באופן אישי בפורום במסגרת האתר הבית ספרי ולעלות את השאלה "מי אני ומה שמי?" בכיתתי. הופתעתי לגלות את רמה הביצוע הגבוהה שיש לילדים אומנם המשימה לא מהווה משימה לימודית, אך בהחלט נותנת מדד לכמות המשתתפים , המוטיבציה, השירשור וכמובן הפן החברתי בכיתה. מספר מועט של ילדים בחר שלא לשתף מדוע נקראים בשמם אך הגיבו לתגובות לחבריהם. 

מהו בלוג בשבילי

התפרצותה הדרמטית של טכנולוגית המחשוב לעולמנו שינתה באופן מהותי תחומים רבים בחיינו: ברפואה, עולם העסקים, התקשורת המחקר, פרסום, צרכנות, פוליטיקה וחינוך. מערכת החינוך מנסה להיענות לאתגר ולפתוח שעריה לשינויים המבורכים בעידן הטכנולוגי. נקודת המוצא כי שינוי חייב לבוא מהשקעה במורים שלצדם השקעה בתלמידים, היות והתלמיד נולד לתוך העידן הטכנולוגי ואילו המורים עוברים את השינוי והמהפך. אחד מהכלים שעומד לראשותו  של המורה הוא הבלוג. הבלוג עבורי הוא השמעת הקול האישי , השתתפות באופן פעיל, חופשי או מבוקר על הנושאים שנלמדים . כל אחד המשתתפים בבלוג יכול להתייחס לנושאים שעולים לדיון כיומן אישי. היומן הלימודי יכול להראות את ההתפתחות האישית של התלמיד בדומה לאלבום של תינוק ככל שעובר הזמן רואים את השנוי המתרחש. בתהליך של למידה ניתן לראות את הסגנון , הדעות השונות וההתפתחות המקצועית של כל השותפים. אנו מצפים מהלומד לפתח מיומנויות של לומד אוטונומי המסוגל לאתר בעצמו מידע רלוונטי, לטפל בו בצורה מושכלת, להפיק ממנו ידע חדש, ולהציגו באמצעים  טכנולוגיים של העידן החדש  למשל הבלוג . לפתח חשיבה ביקורתית, רפלקטיבית, יצירתית. לבלוג החינוכי מספר יתרונות אינטראקטיביות כלומר שיתוף בין המורה לתלמיד ביצירות והמשימות החינוכיות, הצגת החומר החדש באופן יעיל, חיפוש עצמאי לחומר הרלוונטי תוך חשיבה מסדר גבוהה והפעלת רפלקציה ובקורת. הבלוג מאפשר למורה להעניק משוב מקצועי על תוצר טכנולוגי בשונה ממבחן בכתב או בע"פ המדד יהיה על השימוש בטכנולוגיה ולא רק מידע. ניתן לראות יתרונות נלווים כגון שימוש בשפה מקצועית מתורבתת הענקת ביטחון עצמי, מענה לשונות ופיתוח סובלנות אחד כלפי השני . כל משתתף יכול להעריך ולהגיב באופן חופשי (יש לשמור על התכנים כדאי שלא יהפוך לחסרון  ולמנות מנהל לבלוג) המחשבה על פתיחת בלוג לימודי בכיתתי מאתגרת עבורי יחד עם זאת יש חששות מפני הטכנולוגיה, מהקשיים הטכניים ,מהפומביות. אני יוצאת למסע חדש, מסע שיטמיע את התהליך הלימודי שעברתי תוך יישום הכילים החדשים שאלמד המסגרת הקורס הנוכחי. 

"אם אני ואת היינו נולדים בג'ונגל במקום בו אין מקלדת, דבליו או שטרודל..."

ליאת היקרה


בזמן זה כשהאור בקצה הדרך כבר נראה בהיר והעוצמה כמעט מלאה, כאשר ניתן כבר לזהות את הדמויות ותוואי הדרך המצפה לנו ביום שאחרי, כאשר כמעט כמעט ונגמר פרק זה בחיינו ונמצא מאחורינו, אני מעזה להסב מבטי לאחור ועדיין לראות את בבואת הימים הראשונים של תחילת מסע לימודי התואר, מסע מרתק ומופלא זה. רגע אחד לפני שהאור העז ורגשות האושר העצום של סיום הלימודים יציף אותנו ושוב יקשה עלינו לראות ולזכור את תחילת הדרך חייבת אני לכתוב לך מילות תודה, לא רבות, כי ככל שירבו לעולם לא יתארו את תודתי על כי הצטרפת אלי למסע זה.

תודתי על התמיכה והשיתוף המלא שנרקם ושרר ביננו לאורך כל הדרך. שיתוף אשר ללא ספק, לפחות עלי, הקל מאד על הדרך הארוכה והלא כל כך קלה של לימודי התואר.

חייבת אני לציין את הפוסטים שלך, מלאי העניין ורבי התוכן אשר לימדו אותי כל פעם משהו חדש עליך, וחשפו נדבך מרתק ומעניין על דעותייך. תודה על ההשקעה בתגובות מעניינות ומרתקות שבהם השקעת ובי תמכת.
חייבת לציין גם את כל התהליך והמסלול שעברת מתחילת הדרך, שחששת כל-כך מלעבוד עם המחשב ועד היום, שמתפעֶלת אותו בכל הכיתות בהן את מלמדת ואף מנחה מורים אחרים לצוות כיצד מומלץ להעביר שיעורים באמצעות מחשב ולהשתמש בסביבות הווירוטואליות השונות הנמצאות ברשותינו. ועל-כך, מגיע לך את מלוא הכבוד!

ליאתי, משוכנעת אני כי דרך זו תפגישנו בסופה, נעמוד ביחד על קו הסיום וביחד נתחיל את דרכנו החדשה אשר אין לי ספק כי גם לאורכה ניפגש ונתרגש.

בהערכה ואהבה

טלי

המכה ה- 11 אין אינטרנט

אֵ לּוּ  עֶ שֶׂ  ר   מַ כּוֹת  שֶׁ הֵ בִ יא  הַ קָּדוֹשׁ  בָּ רוְּ הוּא   עַ ל   הַ מִּ צְ רִים

בְּ מִ צְ רַיִם  . וְאֵ לּוּ הֵ ן:   דָּם.   צְ פַ רְ דֵּ עַ .   כִּנִּים.   עָ רוֹב.   דֶּ בֶר.   שְׁ חִ ין.   בָּ רָד.   אַ רְ בֶּה  . חשֶׁ ך

מַ כַּת   בְּכוֹרוֹת   (מתוך הגדת פסח)

החסימה של האינטרנט ושל התקשורת הטלפונים במהלך המהומות במצרים מעוררת תמיהה. האם באמת בכוחם של הרשתות החברתיות כמו "טוייטר" ו"פסיבוק " לשנות שלטונות ולהביא למהפכות (אירן , תוניסיה מצרים ועוד...) . ל-23 מיליון מצרים יש גישה לאינטרנט שנותק בהוראות הממשלה כהגדרתם ה"אויב בחדש". הטכנולוגיה מנצחת יש לתת לאינפורמציה לזרום באופן חופשי בפנים וכלפי חוץ. אין ספק שגילנו את כוחה של הטכנולוגיה ונזכור זאת כתקדים בהיסטוריה של האינטרנט. 

טלי היקרה שלי

הבלוג הבא מוקדש במיוחד בשבילך , במשך שנה וארבע עברנו לא מעט חוויות לימודיות ואחרות , מצחיק אותי לחשוב שאני צריכה לרשום לך בלוג תגובה למרות שלפני כל בלוג אנחנו מדברות לפחות עשר פעמים, בזמן כתיבת הבלוג עוד חמש פעמים ולאחר סיום הבלוג כבר הפסקתי לספור .אולי בשל העבודה שאנחנו חברות לצוות עבודה וחברות בחיים הפרטיים אז החברות הוירטואלית לא כל כך תקפה עלינו ( למרות שמעתי לאחרונה יש רעיון לכלות/חתנים וירטואליים תחשבי על סחר באנשים וירטואליים...). בכל פעם שעשינו משימה שקשורה ללימודים העדפנו מפגש של פנים מול פנים וכוס קפה ביד. אני זוכרת את העבודה הראשונה שלנו אצל גילה ישבנו מחשב ליד מחשב על המיטה שלך וניהלנו צ'ט קולי וטקסטואלי שאנו יושבת במרחק נגיעה . אם הלימודים השתדרגנו עברנו ל" אייפונים וגלקסי" התחלנו לדבר במסעדה באמצעות מכשירים טכנולוגים שברשותנו. אני מודה לך מאוד ששכנעת אותי ללמוד במגמת תקשוב ולא ויתרת לי לאורך כל התקופה, אני בטוחה שכל אחת מאיתנו רואה את הלימודים בצורה שונה ורוצה להתפתח למקומות אחרים אך תמיד יהיה חוט שמקשר בנינו ונזכור שעבודת הצוות שלנו הכי טובה שאנחנו ביחד.                                            

אני רוצה להזכיר לך את הנסיעות למכללה ומהמכללה ולכיוון הבית יצא לנו לדון / לריב / להתווכח / לחלוק דעות שונות  על עניינים לא פשוטים מהי כוחה של הטכנולוגיה?  לאן היא עוד יכולה לשאוף? את מי היא רומסת בדרך? מי צריך לקחת את המושכות? ועוד הרבה. כתשובה לאחת השאלות מבן הרבות את הבלוג הבא אני מציעה לך לקרוא שיעסוק בעוצמת של הטכנולוגיה. הטכנולוגיה  בשיאה "מהפכנים דוט קום"  שלטון נופל לא בשל רדיו או טלוויזיה אלא בשל רשתות חברתיות (הנושא יקרתי שלנו בסמינריון) אם חשבנו לעצמנו מה כוחה של הרשת החברתית ואם חשבנו לרגע שהנושא שלנו קצת שטחי ואולי אין בו הרבה חלק תיאורטי הרי שקבלנו תשובה בחינם... הנושא הכי חם בגלובוס.

אוהבת אותך ומאחלת לך הצלחות בכל התחומים

ליאת אסטורוגו 

סוף הוא תמיד התחלה של משהו אחר

הבלוג הווה דרך לא קלה עבורי לכתיבת תוצרים משותפים, חוויות שהצטברו במהלך כל יום לימודים. מסמסטר לסמסטר מצאתי עצמי "מכורה" לדווח השבועי למסר שאותו אני מעוניינת להעביר. במסגרת הפרויקט של כתיבת בלוג נתקלתי בקרוב בתגובות בקרב בנות הכיתה אם באמצעות פוסט תגובה או תגובה פנים מול פנים. בכל שבוע ניסיתי לעלות רעיונות המשקפים את דעתי האישית ברבורים שעלו במוחי. הרגשתי שהבלוג מסדר עבורי בכתב את החששות , התקדמות והשלמה שלי עם העולם הטכנולוגי בשילוב דור העתיד.                                                                                                     
אני בטוחה שכבר במחצית הקרובה אני אמצע דרך לשלב את הבלוג במסגרת מערכי השיעור שלי בפרויקט בני/ בנות מצווה בכיתה ו'.                                                   

ובנימה קצת אישית שנה וחצי עברו, אמנם בזמן הלימודים לעיתים הרגשנו כיצד כל שעה זוחלת לה לאיטה, אולם לפתע בלי שהרגשנו חלפו להם ארבעה סמסטרים ואנו מגיעים לקו הסיום.אך הפעם קו הסיום, בדיוק כמו בשיר של לאה נאור, קו הסיום הוא למעשה קו של התחלה חדשה.זה הזמן שלנו לחזור לבית הספר, לתקופה חדשה התקופה אחרי התואר השני, אחרי תקופה לא קצרה בה רכשנו כלי עבודה מתוקשבים הגיע העת להתחיל (או ליתר דיוק להמשיך) ולהשתמש בכלים הללו לטובת מערכת החינוך, לטובת עתיד ילדינו וגם לטובתנו האישית.ולכל מי שחשבה שהיא סיימה ללמוד, אני כבר הבנתי שהלימודים האמיתיים רק מתחילים כעת. יותר לא נקום כל יום רביעי ונגיע לבית ספר שבו ילמדו אותנו, יסבירו לנו, ילוו אותנו. מהיום יש התחלה חדשה, עכשיו אנו צריכים להתחיל ללמוד לבד, להתעדכן בתוכנות חדשות, בשכלולים הטכנולוגיים החדשים הכל תלוי רק בנו. אם נמשיך באותו קצב ללמוד  נמשיך להתעצם, נמשיך להתפתח ונוכל ללמד טוב יותר, אולם אם נפסיק ללמוד לא רק שנעמוד במקום אלא שנרגיש שאנו הולכים לאחור בכל יום שיעבור.

המסר הגדול שאני לוקחת מהתואר הזה הוא שאכן עולם כמנהגו נוהג, ניתן לטמון את הראש בחול, אולם העולם ימשיך לדהור קדימה. הטכנולוגיה לא רק שלא תעמוד מלכת אלא שהיא רק תגביר את הקצב.  אנחנו חייבים להמשיך ולהתעדכן, להמשיך וללמוד ועל כן אין משפט נכון יותר לתאר את המצב מאשר "סוף הוא לתמיד התחלה של משהו אחר...".                                                      

 אני רוצה להודות לכל המרצים שליוו ותמכו , עזרו ונתנו את כולם גם אם היו לנו חילוקי דעות, אין ספק שאנחנו למדנו והחכמנו הודות לכם. לכל חברותיי וחבריי לספסל הלימודים תודה רבה על הארותיכם והערותיכם  בכיתה, בהפסקה, בבלוג ובכל מקום. אני אמשיך לנהל את דף הפייסבוק, להשתמש בסקייפ, לענות לכולם במייל ורק אלוהים יודע מה יהייה השכלול הטכנולוגי הבא.                                     

אז להתראות בהמשך והמון תודה לכולם

ליאת

צמצום פערים

איננו יכולים להתעלם מן הפער ההולך וגדל בין חדירתה של טכנולוגיית המידע לכל תחומיי חיינו ובין השימוש שעושים בה במערכת החינוך.

הידע והמיומנויות שהתלמידים רוכשים בבית הספר לא תמיד רלוונטיים לידע ולמיומנות הנדרשים לתפקוד בחברה של המאה העשרים ואחת.

לאחרונה קראתי שיוצאת תכנית חדשה של משרד החינוך בראשה עומד ד"ר עופר רימון עם תקציב של 420 מיליון ₪ על מנת לסגור אץ הפער. הנה נפתח חלון הזדמנות, בואו ננצל זאת לטובה...

ברגע שמורי ישראל יתחילו להיות מתוקשבים הם יביאו את הקדמה הפדגוגית- טכנולוגית לבית הספר.

בישראל פותחו סביבות למידה מתוקשבות ועשירות הכוללות סימולציות, סביבות תרגול וחומרי העשרה שיש בהם כדי לשפר את איכות ההוראה ולהפוך אותה לעדכנית ומעניינת יותר עבור התלמידים.

בואו נתחיל בצעד ראשון של שימוש בספרים דיגיטאליים הכוללים קישורים למקורות נוספים, חוסכים בעלות כספית, מפחיתים את כאבי הגב של תלמידנו, פחות מזהמים את הסביבה ומונעים בעיית מהדורות חדשות.

על משרד החינוך להתרכז במורים הרכיב החשוב ביותר במשוואת המהפכה. תהליך של הכשרה רלוונטי עניני מתוגמל ויעיל . המורים הם  שיביאו את השינוי המיוחל. 

סימולציה

המשחק הוא חוויה לימודית, דרך החוויה לומד התלמיד את עולם התוכן הלימודי. עלינו לאפשר שיטות הוראה שונות להגברת המוטיבציה. לעיתים המשחק מציב אתגרים מחשבתיים והילד נאלץ להתמודד עמם וזאת כדי לשפר את יכולתו הקוגניטיבית ולהפעיל יצירתיות בפתרון בעיות שעולות. המשחק תורם עוצמה לתחושת המסוגלות ולסיפוק צרכים רגשיים. המשחק יוצר הנאה וחשיבה פעילה, דמיונית ומעשירה, משפר מיומנויות חברתיות, יוצר נורמות וכללי התנהגות חברתית, התנסות ומקובלות (קבלסון, 2005).

המשחק מצמצם עד מינימום התערבות של גורם מתווך (מורה או הורה) ומאפשר לילד למצות עד תום את כישוריו ושאיפותיו הטבעיים להשתפר. הנחה שהשאיפה להשתפר מצויה בכל יצור חי, הינה הנחת יסוד של כל תיאורית למידה. במצב זה, הגורם המתווך מספק את הסביבה המשחקית ולעיתים הוא נותן את הדחיפה הראשונית להמשך פעילות (Henig, 2010).

בקורס שיטות וכלי חיפוש מתקדמים  התבקשנו בקבוצות לפתח סביבת למידה המבוססת על כלים דיגיטאליים. העבודה תבוסס על רציונל מסודר ותתבסס על מקורות מידע רלוונטיים הכוללים אתרים, בלוגים, מחקרים ומאמרים

אנו בחרנו בנושא בעיית מחסור המים במדינת ישראל

במסגרת ההוראה בגיאוגרפיה ובהתאמה לתוכנית הלימוד בנושא המים בישראל בכיתות ד' – ו' החלטנו לבנות סימולציה מתפתחת בנושא בעיית המים בישראל בהלימה לתוכנית הלימודים.

מטרת הלמידה במשחק היא שעל התלמיד להגיע למצב משק מים מאוזן באמצעות ניהול משק מים בסביבה מתוקשבת.

* השחקן יגיע על ידי התנסות (ניסוי וטעייה) למשק מים מאוזן.

* הלמידה היא למידה אופרנטית (חיזוקים) בה יש שליטה מלאה של השחקן ותגמול אקטיבי בכל שלב.

* התלמיד ישתמש בכתיבת צא'ט.

* הסימולציה מחייבת לפתח אסטרטגיות קוגניטיביות לחיפוש בעיה ומציאת פתרון הגדרת מושגים ופיתוח כללים.

הסימולציה מעשירה  את הידע של הלומדים. המשחק יעיל המחפש בעיות ופתרונות לנושא כה כאוב במדינת ישראל. התוצר שהפקנו מגרה מספר חושים, מפתח למידה חווייתית, למידה שיתופית ומגביר הנעה פנימית. הסימולציה המתפתחת מהווה דמיון פנימי פעיל.

מחקרים מוכיחים שעל המחנכים לנטוש את שיטת הלימוד המסורתית, שאינה מתאימה לארגון בעידן הטכנולוגי ולהשתמש יותר במשחקי סימולציה טכנולוגיות חינוכיות אחרות שיביאו ליצירת סביבה מקוונת, מעניינית המחייבת חשיבה עמוקה, יצירת בעיות ורכבות ומציאת פתרונות.

חלק מהשינוי הטכנולוגי והמהפכה החינוכית היא באמצעות סימולציות ומשחקי מחשב, אשר יכולות בקלות להיות משולבות בתוכנית הלימוד המסורתית כחלק מעבודה עצמית במהלך הלימוד, מבלי לסתות מהנושא המרכזי (Squire,2005).

עיתון ורטואלי

השנה בבית ספרי התבקשנו לרשום כתבות ולעלותן לאתר העיתון הווירטואלי של בית הספר
התכנס צוות העיתון העלה מספר שאלות העשויות לסייע בבחינת מאפייניו של העיתון הווירטואלי הבית-ספרי:
• מיהו קהל היעד של העיתון: תלמידי כיתה, תלמידי בית-הספר, הורים, קהילה
• מהן המטרות של העיתון: שיתוף, יידוע, פרסום, למידה
• אילו התכנים שנבחרו לעיתון עשויים לעניין את קהל היעד?
• האם הם משקפים את הצרכים ואת תחומי ההתעניינות של קהל היעד?
• האם קיים ציר משותף לכל הכתבות המופיעות בעיתון, כמו: אקטואליה, טכנולוגיה, בעלי-חיים וכו'
• מי חבר בצוות ההפקה? תלמידים, הורים, מורים?
• מהן הפעולות שבאחראיות צוות ההפקה: כתיבה, איסוף ובחירה של כתבות הראויות לפרסום, עריכה לשונית, עיצוב?
• האם מוזכרים שמותיהם של החברים בצוות ההפקה: העורך, הכתבים, המעצבים וכו'?
• מיהם הכותבים בעיתון: כל התלמידים, קבוצה נבחרת, הורים, מורים?
• באיזו תדירות מופק הגיליון: פעם בחודש, פעם בשנה, באופן מזדמן?

התהלך היה שיתופי בהם התקבלו ההחלטות המאפיינות את האקלים הבית ספרי, את העדפתם של תלמידי בית הספר, את היעדים והמטרות שנקבעו "באני מאמין הבית ספרי" . תלמידי בית הספר התלהבו ושיתפו פעולה ואכן קבלנו תוצאה מרשימה
ידוע לי שבתי-ספר נוספים "מוציאים לאור" עיתונים וירטואליים מסוגים שונים במחצית ובסוף השנה.
ואז חשבתי לעצמי בשעה שאני מקבלת בכל בוקר עיתון לפתח ביתי , מתי אקבל עיתון למחשב האישי או המחשב הביתי. עיתון וירטואלי שמעשה יהיה דומה לעיתון רגיל, רק שהוא נמצא ופועל ברשת האינטרנט (כמו שפועל אתר). בתוך אתר העיתון ישנם מדורים שונים, כתבות ותמונות (כמו בעיתון רגיל). ותהייה אפשרות ליצור קשר מידי עם הכותבים ולהאיר את עיניהם בנושא הכתבה באמצעות הכלים המתוקשבים.

החיים והמוות ביד הלשון – גרסת המציאות

בשבוע שעבר עולם התקשורת סער סביב הסיפור שנחשף ברדיו. ביום שלישי האחרון, התאבד בתליה נער כבן 15 ממרכז הארץ, לאחר שחבריו שכנעו אותו בפייסבוק לעשות זאת.
על-פי הדיווחים בתקשורת, הנער הצעיר שוחח עם חבריו לכתה בפייסבוק, והם הקניטו אותו ואף דרבנו אותו ליטול את חייו. הנער תלה את עצמו באמבטיה וגופתו נמצאה על-ידי אחותו הקטנה.
לאחר שנודע כי הנער אכן התאבד, הסירו חברי-הכתה חלק מהדברים שכתבו לנער בפייסבוק, כפי הנראה משום שחשו אשמה.  בני משפחתו ההמומים של הנער טוענים כי לא היה שום רקע שהעיד כי הוא מתכוון להתאבד.
הטרגדיה האיומה הזאת מצטרפת לאירוע נוסף שתופס כותרות בארץ בימים האחרונים: המשטרה עצרה שני צעירים מנתניה שאנסו ילדה בת 12 אותה הכירו דרך הפייסבוק...

חז"ל אמרו החיים והמוות ביד הלשון, והיום יותר מתמיד החיים והמוות הם בלשון הוירטואלית.

הפייסבוק, הצ'טים, איי סי קיו, מסנג'ר וכל היתר אמנם יכולים לעזור לנו רבות בהוראה ובדרכים אחרות אולם אנחנו חייבים לזכור כל אותה העת שמדובר בכלי מסוכן מאוד.

שנים אנו גדלים על האמרה שילדים יכולים להיות עם אכזר ולאחרונה אנו רק נחושים עד כמה הדבר עלול להיות נכון.

מה שילדים חושבים ב"מגניב" , "קול" "IN" וכן עלול להביא לטרגדיות. היום ילדים כבר לא צריכים להכריז "חרם" על חבר הם פשוט יכולים לפתוח קבוצת פייסבוק ולבקש מכל מי שרוצה להחרים לעשות להם "לייק". היום ילד שמתערער בנפשו עלול לקבל תמיכה למעשים קיצונים מחבריו ועידוד בסגנון "נראה אותך גבר ומתאבד" או "אין לך אומץ" וכו'.

הסכנה הזו, מרחפת בתוכנו, ולרוב אין לנו ההורים או המחנכים שליטה על התכנים שעוברים בפייסבוק או בכל תוכנת מסרים אחרת.

הפחד שלי כמחנכת וכהורה לילד קטן שיום אחד גם הבן שלי יעבור הטרדה או התעללות וירטואלית שאני לא אוכל לדעת ממנה.

אני חושבת שהפתרון חייב לבוא מצד ההורים. ההורים חייבים להבין שזו לא פריווילגיה ללמוד ולהכיר את האינטרנט ואת הסודות של הילדים. לא מדובר במכונה משוכללת לשיגור חללית לירח, אלא במחשב ידידותי שכל הורה חייב לדעת לתפעל ויפה שעה אחת קודם.

הורים לא יכולים ולא יוכלו הגביל את הילדים מלעשות שימוש במחשב, הגבלה שתבוא מצד ההורים רק תגרור את הילדים לרצות עוד מפרי העץ האסור ועל כן איסור לעשות שימוש במחשב הוא לא הפתרון אלא חינוך לעבודה נכונה ובטוחה כמו כן הסבר על הסכנות האורבות ברשת.

החלטתי לייסד כאן בבלוג את הדיברות להורה המתחיל על מנת למנוע את הנזק הבא.

1.      המחשב הוא כלי התקשורת המרכזי היום למד להשתמש ולתפעל אותו. פתח לעצמך חשבון פייסבוק.

2.      אל תגיד הילד שלי הוא בסדר ולי זה לא יקרה, שב עם הילד ולמד אודות המנהגים שלו החברים שלו וכו'.

3.      אם לילד יש חשבון פייסבוק דרוש להיות חבר שלו או לכל הפחות את היכולת לראות מי החברים שלו.

4.      כניסה שבועית לדף הפייסבוק שלו לצורך מעקב אחר ההודעות והתרשמות אינה נחשבת חדירה לפרטיות כל עוד אתה עושה אותה יחד איתו.

5.      נהל שיחות קבועות עם הילד על בית הספר, הפייסבוק וכו' כך תהפוך את הפייסבוק לכלי שהילד יחוש לגיטימציה לשתף אותך בנושא.

6.      הכר לילד את זכויותיו  - שלא יעליבו אותו ברשת, שלא יטרידו אותו וכו'

7.      אסור על הילד לקיים שיחות ופגישות עם אנשים שאינו מכיר, ובכלל זה לאשר חברויות לאנשים שאינם בני גילו או אינם מוכרים לו אישית.

8.      רצוי שהמחשב יהיה בחדר מרכזי בבית כמו בסלון ולא נעול בחדר של הילד, הרגל מגיל צעיר עשוי למנוע התנגדות לכך בגיל ההתבגרות

9.      אל תמנע את השימוש במחשב – פרי העץ האסור תמיד מגרה את יצר הדמיון מאשר פרי שמותר לאכילה.

10.  למרות שילדך כבר שמע ממך אין ספור הרצאות על ההבדלים שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי – תמיד מומלץ לנהל שיחה נוספת ולהזכיר בה אירועים טרגיים מהעבר לבל יישנו.

אני התחלתי את 10 הדיברות, ואשמח לתגובות ולדיברות נוספות.

הזכירו לילדים החיים והמוות אינם רק ביד הלשון אלא גם במילים שאנו כותבים והמסרים שאנו מעבירים.

שלכם ליאת

שינוי פנימי

במסגרת הקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה, קבלנו לקרוא מספר פרקים מתוך הספר פסיכולוגיה חינוכית/ ד"ר ציפי בראל. הפרק השלישי עסק בתיאוריית ההתניה האופרנטית שבמרכזה עומד הרעיון שכל התנהגות הזוכה לחיזוק תחזור על עצמה וכל התנהגות שבגינה נענשים – תוכחד. יש להדגיש שחיזוק הוא עניין סובייקטיבי כלומר לא כל גירוי משמש חיזוק לכל בני האדם למעט מזון הניתן לאדם רעב או סיפוק צרכים פיזיולוגיים. אני מאוד משתדלת לאמץ את שיטה זאת היות וגילתי כי עונשים יוצרים תגובות שליליות אצל התלמיד כעוינות, חרדה וכעס המפריעות להמשך למידה. דיכוי התנהגות שבגללה נענשים מתרחש רק בנוכחות האדם המעניש, השפעת העונש היא לטווח קצר ואינו מלמד את התלמיד מה עליו לעשות אלא מה עליו לא לעשות. השימוש בחיזוקים מביא לשקט במסגרת השיעור, המון נחת למורה, התלמידים מרגישים אחריות ללמידה וההקשבה הופכת להיות באחריותם. בשנים הראשונות שלי כמורה צעירה היה חשוב לי להראות שהשליטה בידיים שלי וכל דבר אני חייבת לנהל. אותו למשל שכיוון השיחה לא יסטה לרגע מהמטרה. היום לאחר מספר שנים וניסיון (שעות הוראה) ובזכות הטכנולוגיה אין ספק כי השליטה היא לא רק שלי. תהליך ההוראה שונה -בתחילת הנושא אני עומדת במרכז אך תפקידי מצמצם בהדרגה במטרה שהילד יהיה אחראי בסופו של דבר על הלמידה. תפקידי לסייע לתלמידים להגיע להפנמת מושגי היסוד ולאפשר לתלמידים לחקור בעצמם ולהגיע להכללות ומסקנות. "שיא החופש" מבחנתי היא הלמידה שיתופית בתחילת שנותיי חשבתי שלמידה שיתופית מתפרשת כלמידה שאחד עושה ושלושה מעתיקים הילד לא יצליח להגיע למימוש המלא של הפוטנציאל כי את הרוב בונה בעזרת חבר ואף מדובר בבזבוז של זמן. היום לאחר ראייה מזווית שונה אני רואה את ההבדל - למידה שיתופית היא למידה בונה , למידה מתקדמת אני רואה את הצדדים החיובים וזה בזכות למידה אינטנסיבית של לימוד מתוקשב. אין ספק שגיוון שדרכי ההוראה הן בתחום המחשוב והן בתחום השיעור הפורמאלי והפרטני יביאו ללמידה משמעותית עבור תלמידנו. 

לא שומעים אותי ...

לימוד דרך קלטות...

במהלך שיחה עם בעלי עלה הנושא של הקלטת שיעורים לצורך שמיעה חוזרת בבית שאלתי אותו כמרצה באוניברסיטה מה דעתו על כך שתלמידים רוצים להקליט את השיעור שלי. הוא התחיל בכך שהיה אתר שמעלה הרצאות בכל מיני תחומים מאוניברסיטאות בחו"ל כך שכל אחד יכול ללמוד בכל עת ובחינם ועל כן זה רעיון מבורך, אולם כששאלתי אותו אם אצלו סטודנטים מקליטים אותו בשיעור הוא מיד שינה עמדה והתנגד בגלל זכויות יוצרים וכל מיני פסקי דין שהוא מיד נקב בשמם ומאותו רגע הדיאלוג בנינו הפך לנאום חוצב להבות מבחינתו ובלתי מעניין לחלוטין מבחינתי עד כדי שהוא לא שם לב לעובדה שהלכתי לתלות כביסה...

בכל מקרה חשבתי מה רע שגם תלמידים יביאו טייפ מנהלים או מכשיר 3 MP ויקליטו את השיעור שלי ואולי גם אני אזכה לכמה דקות של תהילה ברשת האינטרנט בשיעור אחד או שניים.

כשאני חושבת על הרעיון הוא אכן יכול להיות מצוין בעיקר למקצועות כמו היסטוריה, תנ"ך, ספרות – הילדים יוכלו לחזור על חומר הלימוד על ידי השמעה חוזרת שלו – בדרך חזרה מבית ספר, בבית כשהם הולכים לישון , לפני מבחנים ובכל מקום אחר הם יחסכו זמן לימוד ויוכלו לתרגל בכל עת. תלמיד שלא הגיע לשיעור יוכל לקבל הקלטה של השיעור ובכך להיות מעודכן מיד בכל מה שהיה בשיעור.

אמנם יש גם חסרונות – מה יקרה עם התלמידים יחליטו להעלות את הקטע לאינטרנט, מי יעשה צנזורה על הדברים או עריכה של הדברים שנאמרו – מה יקרה אם הם יערכו את זה לקליפ מוזיקלי שאחר כך יתנגן במועדונים... מה יקרה אם הם יוציאו את דבריי מהקשרם? אולי בכל זאת עדיף שלא... בשלב זה.

לבסוף, מצאתי סרטון שממחיש הכי טוב שאם יש "ישיבות" שבהן ההקלטה עובדת אין סיבה שגם בבית ספר זה לא יצליח

סרטון הדגמה

הצבי המהיר

אם הוא כל כך איטי מדוע קוראים לו הצבי המהיר ?

כל יום אני בודקת את תיבות הדואר שלי ותמיד אותו דבר – תיבה אחת , האמיתית מלאה בפרסום שרובו ככולו הולך לפח ושתי תיבות דואר אלקטרוניות מלאות במכתבים של עבודה וחברים.                                                     
לחשוב שעד לפני 15 שנים איש לא האמין שניתן יהיה לשלוח מכתב מהר יותר מפקס, או שכדי לשלוח מכתב ארוך במיוחד עם עשרות עמודים חייבים להשתמש בשירותיו של הצבי המהיר.

אבל כיום ספק אם מישהו מאיתנו בכלל שולח דואר רגיל, אני משערת ש- 90% מהדואר כיום אם לא יותר הוא דואר אלקטרוני. תיבת דואר שהולכת איתך לכל מקום, חינם, הדואר נשלח במהירות וניתן בכל עת לעיין בו, ניתן אפילו לשלוח דואר אלקטרוני "רשום" עם אישור מסירה או אישור קריאה, פלא שכמעט כולם זנחו את הצבי המהיר לטובת הדואר האלקטרוני.

במקום לכתוב להורי התלמידים על התקדמות הילדים בכיתה – שולחים להם אי מייל, במקום לחכות לשיחה או לעדכון מהמנהלת – שולחים אי-מייל – כל אחד בזמן שלו יכול לענות, הדואר עובר תוך שניות ספורות מקצה אחד של העולם לקצהו השני – פשוט, נוח, זול וגורם לצבי המהיר להראות כמו צב קטוע רגליים מסורבל...

ובכל זאת, צריך שיהיה שימוש לתיבת הדואר האמיתית – מלבד אותם פרסומים שמוצאים עצמם בפח הזבל עם כל חבריהם, ואני רק מקווה שמשתמשים בנייר ממוחזר לפחות... אז בעלי החליט שהוא ישמיש את תיבת הדואר בכל מחיר.

אחרי שאמרתי לו שתיבת הדואר שלנו בבניין היא למעשה רק שלו – הוא היחיד שעוד מקבל לשם עדכונים של כתבי עת וספרים, ובעיקר חבילות שהוא מזמין דרך כל מיני אתרים "אני החלטנו" שתיבת הדואר שלו תמשיך להתנהל כך אם כל שבוע אני אקבל מתנה בתמורה.

סתם הארה שחלפה במוחי -  גברים נהנים לעשות שופינג באינטרנט בדיוק כמו שאנו הנשים נהנות לקנות בחו"ל. רק שאצלכם זה לא למען השופינג אלא למען החיסכון בכסף – תסבירו לי איפה החיסכון אם במקום לקנות שקית זילוף לעוגות ( המוצר האחרון שהוא קנה לפני שבוע ) שעולה בחנות 1.90 ₪ - הוא החליט לקנות 100 שקיות שעולות 50 ₪  - אמנם זה 0.5 ₪ לכל שקית אבל מה לגבי העובדה שאני צריכה ללכת לדואר, למצוא חניה , לבזבז זמן, דלק ועצבים בשביל שהוא יקנה בזול....

אז כמו שאמרתי, אם כבר אני זו שהולכת לדואר לפחות שאני איהנה ממתנה או כמו שאני קוראת לזה "דמי משלוח"...

לימוד מרחוק

במסגרת התואר השני במגמת תקשוב לא זכיתי לעבור קורס מתוקשב מתחילתו ועד סופו, דבר המעורר תמיהה לכשעצמו.

עוד שבועות ספורים מסתיים הסמסטר האחרון של תואר זה ואני תוהה אילו כלים אני לוקחת עימי לעבודתי בבית הספר.

האם אני יכולה לחולל שינוי? האם צוות בית הספר כולו לבדו יכול לחולל שינוי? האם רק הירתמות משותפת למאמץ הן מצד המורים והן מצד התלמידים והוריהם יכולים להביא את  השינוי? האם דרושה החלטת ממשלה או תקציבים מיוחדים? האם אנו מקדימים את המאוחר או שמדובר כבר בעובדה קיימת שחלקנו רק בוחרים להתעלם ממנה?

בעודי חושבת שמעתי את בעלי צוחק מחדר העבודה, ניגשתי אליו וראיתי שהוא צופה ברב מדבר בהתלהבות יתרה עם תנועות ידיים ושאלתי אותו מה הוא ( וגם מה הרב ) עושה.

בעלי הסביר לי שהוא צופה מידי פעם בלימודי פרשת השבוע באינטרנט לקראת הרצאות שהוא מעביר בעצמו באוניברסיטה על מנת ללמוד דברים חדשים שיכולים לסייע לו בהרצאות שלו.

ואז נפל לי האסימון, הבנתי שהלימוד מרחוק הוא לא איזו מטרה עתידית שאליה צריך לשאוף, הוא לא פרי מאמץ רב הדורש את כלל האוכלוסייה להירתם אליה, הלימוד מרחוק הוא בהחלט דבר שתלוי ביכולת ובכישורים האישיים של המורה – כוח הרצון שלו, ההתמדה, היכולת שלו לשווק את עצמו דרך הרשת ולעניין את התלמידים.

הראייה לכך היא כל אותם שיעורי דת המועברים דרך האינטרנט, דרשות של הרב עובדיה יוסף או של הרב אמנון יצחק ועוד. הם מצליחים לשלהב ולהפיץ את תורתם דרך האינטרנט בלימוד מרחוק. התלמידים לא נדרשים להגיע לחדר או לאולם אלא יושבים בביתם בשעה הנוחה להם וצופים בשיעורי התורה, עוצרים את  השיעור להפסקות בזמן שלהם, אין מריבות על מקום בכיתה – יתרונות רבים ללימוד.

המהדרין אף מאפשרים לימוד ובמקביל "קבלת קהל על ידי המורה" אפשרות דרך פורומים וצ'אטים לענות לשאלות התלמידים מרחוק בשעות קבועות מראש או בזמן הפנוי של מי מהצדדים.

הלימוד מרחוק הוא לא דבר התלוי ברצון של מספר רב של גורמים, הוא בראש ובראשונה משימה שהמורה צריכה לקבל על עצמה ולהחליט לעבור לשיטת לימוד חדשה. היישום מעתה ואילך תלוי בידיים שלה, היא זו שאחראית על ניווט האוניה ליעדה, היא זו שצריכה להשקיע כדי לגרום לתלמידים לרצות לחזור ולהקשיב, ללכת ולחפש פתרונות בעצם דרך רשת האינטרנט תוך שהיא אמורה לתת להם את הכלים ללימוד עצמי נכון, הכלים לדעת לברור את העיקר מהטפל, הכלים לזהות ולהיזהר מהסכנות ברשת ועוד. העתיד למעשה לא תלוי בתקציב של הממשלה או החלטה של שר, העתיד תלוי למעשה במורה בלבד, אמנם רצוי ונכון לקבל את ההחלטה בגיבוי של הנהלת בית הספר ולחשוב על כל הבעיות העלולות להתעורר בדרך – תקלות ברשת, ילדים ללא חיבור מהיר לאינטרנט, משוב ובקרה על הלימוד של התלמידים אולם כל אלה בעיות שוליות שניתן בקלות להתגבר עליהן אם רק רוצים.

ואחרי ששכנעתי את עצמי שהלימוד מהרשת תלוי ברצון הטוב של הצדדים החלטי לערוך ניסוי קטן בבית. בעלי חובב אפיה של עוגות והכנת קינוחים שונים, החלטתי לאתגר אותו בהכנת מתכון של פחזניות שראיתי בתכנית "מאסטר שף" - קרוקומבוש.

קישרתי אותו לאתר שבו מלמדים להכין את הקרוקומבוש ואמרתי לו שהוא יכול לצאת לעבודה רק שישמור על ניקיון המטבח כי אתמול הייתה העוזרת ...

 

אתם בטח סקרנים לגבי התוצאות של המשימה המתוקשבת הראשונה שלו. ובכן החלטתי להפנות אתכם לסרטון קצר המסביר על ספר מתכונים לגברים בלבד...

עוד שבוע נגמר

עוד יום לימודים הסתיים ושוב הרהורים עולים בראשי

במסגרת השיעור הערכת טכנולוגיות ידע (ד"ר גילה קורץ)  הוצגו לנו ממצאים מסקר על בלוגים ואתריwiki  הגישות והתפיסות של הלומדים. דבר שעלה בי הרהורים על היתרונות של השימוש באינטרנט במערכת החינוך.  האינטרנט מספק תקשורת ומידע , השילוב המיוחד במסגרת השיעור הפורנטלי מסורתי יחד עם שיעור מודרני מתוקשב יוצר הזדמנויות למידה רבות. בדיוק הנושא שלמדנו בקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה ע"י ד"ר נוצר נטע שהציגה סגנונות למידה שונים: אקטיבי / רפלקטיבי, סקרני, / תכליתי, סדרתי/ גלובלי, חזותי/ מילולי. כל אחד מאיתנו מתאפיין בסגנון לימוד ייחודי ואישי לו . תיאורית הלמידה המרכזית בחינוך אינטרנטי היא תיאוריה הקונסטרוקטיבית. למידה המבוססת על פתרון בעיות עדיפה על למידה המבוססת על תיאורית המורה ודעתו האישית. האינטראקציה המוכרת ביותר בעולם החינוך עד לעת האחרונה, היא בין תלמיד למורה. כאשר תהליך למידה ברשת שונה מין הלימוד בכיתה, ברשת יכולים להיות מספר מורים או מורים ווירטואליים. האינטראקציה עם המורה בכיתה היא סינכרונית בעוד שלמידה בעזרת האינטרנט לרוב תהייה א-סינכרונית (בזמן חופשי). קיימת אינטראקציה בין הלומד לבין הלומדים האחרים- ניתן לפתוח פורומים או רשימות תפוצה, להמשיך דיון והעשרתו לעומת הדיון בכיתה הרגילה המוגבל בזמן ובכמות משתתפים. הפעילות באינטרנט יכולה להיות חלק מתוכנית הלימוד ומורים יכולים להפנות את תלמידיהם למשימות באינטרנט. לעבוד בשילוב המחשב או על-ידי תוכניות העשרה או בחלק ממשימות החובה. פתאום נוצר קישור לשיעור במדעי החינוך במאה העשרים ע"י המרצה ד"ר יפה בן עמי בהם הוצגו ארבעת הצירים העיקרים בחינוך – כלכלה ופוליטיקה, חברת הידע, תרבות ותפישת עולם. הגדרנו מהו המושג משבר והאם קיים משבר במשרד החינוך?

הדיון היה פורה ומעניין היו חילוקי דעות בקרב בסטודנטים. דעתי האישית שאין משבר יש כשלים קטנים שצריך לפתור כמו מערכת גדולה תמיד יש מקום לשיפור. משבר מבחנתי הוא גורם המסכן את המערכת ועלול להביא לקריסתה. נכון שאם היה מדובר על מפעל המייצר חולצות ו50% מהחולצות היו יוצאות פגומות פחות או יותר התוצאות של אחוזי ההצלחה בבגרות יש צורך לסגור את המפעל אך עדיין לדעתי מערכת החינוך רחוקה מפשיטת רגל, למרות כל הקשיים בעיקר הטכנולוגיים  ויש לא מעט קשיים -  מאחר שילדינו רגילים לפגישות פנים מול פנים,  מנהלים, מורים ותלמידים חוששים וממעיטים במפגשים ווירטואליים. ישנו חשש לפגיעה ביכולות של תלמידנו הצעירים לפתח כישורים חברתיים להם יזדקקו בתוך הקהילה.

קושי מרכזי הוא הקושי הכלכלי – לא תמיד ניתן לספק את כל הציוד הנדרש.

קושי בחרדה טכנולוגית לא כולם מרגישים מספיק מיומנים בהפעלת מערכות טכנולוגיות מורכבות.

מורים ותלמידים חוששים מהשינוי המתרחש בתחומי ההערכה של הלומדים במערכות הנבנות ברשת.

המורה אינו מקור הידע הבלעדי ובמשימות רבות אין תשובה נכונה אלא מרחב של פתרונות אפשריים לא תמיד ברור כיצד יש להעריך את המשימה האם אפשר לתת בסוף התהליך ציון כמקובל בבית הספר ?

לסיכום: הטכנולוגיה כבר פה והיא לא אופנה חולפת, עלינו לשנות את מערכי השיעור לממוחשבים ומתוקשבים ולנצל את הטכנולוגיה העומדת לרשותנו. האינטראקציה של פנים מול פנים תמיד תהיה רלוונטית וחשובה ללא ספק לטובת הצד החברתי ופיתוח מיומנויות חברתיות וקשרים בינאישיים, ואסור לוותר על כך, אך יש שלב לפתח את האינטראקציה בין הלומד וחומרי הלימוד – על הלומד לדעת לגלות מידע ברשתות השונות להבין שחומר הלימוד מתעדכן ומחדש כל הזמן. תפקידנו כמורים לאפשר ללומד להיות חשוף לחומר לעשות את הסינון שמתאים למטרותיו ולא לפחד שאנו לא משמשים למקור הידע הבלעדי. לפתח את אינטראקציה בין הלומד ללומדים אחרים היות זמן הדיון הכיתה מוגבל בזמן או בכמות משתתפים הדיונים הפורומים הם א-סינכרוניים ולא מוגבלים.  דרכנו עוד ארוכה אך ללא ספק אנחנו נמצאים בתהליך של מהפכה חדשה

לקויות למידה במתמטיקה

המסגרת הקורס אסטרטגיות מתקדמות להוראה ולמידה יצאה לי לקרוא מאמר לקויות למידה במתמטיקה kate Garnett, Ph.D המאמר מציג ביקורת על חוסר ההתייחסות ללקויות למידה במתמטיקה באופן מקצועי כבעיית לקות בפני עצמה בדומה ללקויות למידה בשפה. למרות שילדים בעלי לקויות למידה במתמטיקה נכללים בין אלה שהוגדרו כלקויי למידה, רק לעתים רחוקות מפנים ילדים לאבחון בגלל קשיים במתמטיקה.  יותר ילדים עם בעיות קריאה זוכים להוראה מתקנת לעומת הילדים שזוכים לאבחון מתאים והוראה מתקנת לבעיות החשבון. ההתעלמות היחסית הזאת יכולה לשכנע הורים ומורים, שבעיות למידה במתמטיקה אינן נפוצות ואולי לא ממש רציניות. וזאת על-אף שבערך 6% של תלמידי בתי הספר סובלים מבעיות רציניות במתמטיקה.

היות אין זה אומר, שכל בעיות הקריאה מלווות בבעיות במתמטיקה,יש צורך ביותר תשומת לב ודאגה, לנושא המתמטיקה כמקצוע העומד בפני עצמו. מתוך ניסיונם של בוגרים לקויי למידה לכישלון בלימודי המתמטיקה בבית הספר, בשילוב עם חוסר ידע מתמטי בסיסי מוגרים בעלי השפעה הרסנית על חיי היום-יום של הפרט ועל סיכוייו בקידום המקצועי. בימינו, ידע מתמטי, חשיבה ומיומנויות מתמטיות, לא פחות חשובים מיכולת הקריאה.

המאמר מציג סוגים שונים של בעיות למידה במתמטיקה הפרוסים על קשת רחבה. הבעיות הנפוצות ביותר הן קשיים בשליפת עובדות יסוד מתמטיות ובשליטה בחישובים על נייר. כאשר לצד הבעיות האלה קיימת בעיות של שימוש בשפה מתמטית. לילדים רבים יש בעיות רציניות לגשר בין ידע מתמטי בלתי פורמאלי לבין המתמטיקה של בית הספר  ובעיה חמורה, אבל פחות נפוצה, נובעת בעיית ארגון חזותי-מרחבי-מוטורי. המאמר מציג פתרונות אפשריים לכל בעיה ומסייע לצמצמם את הפער ולנסות להקל על התלמיד בעל הלקות היות ואנוכי מורה למתמטיקה כבר עשר שנים היה לי תחושת הזדהות גדולה עם המאמר . במשך כל שנותיו כמורה אני נתקלת עם קושי גדול של לקויות במתמטיקה שלא מאובחנות או לא מקבלות את תשומת הלב הראויה ואבחון מדויק של הבעיה. אני רואה את הקשיים השונים אחל מגיל צעיר שנגררים משנה לשנה ופער רק גדל. יש לזכור שלימוד המתמטיקה נלמד ונבנה בצורת מגדל, שכבה על שכבה. כל שכבה שלא מקובעת טוב ומוחו של התלמיד מחוסר תרגול או לקות מסוימת מקשה על ההתקדמות לנושא הבא. בעוד שבבית ספרי העדיפות שילדי השילוב "חינוך מיוחד " יקבלו תגבורים בשפה בטענה שאם הילד לא יכול לקרוא לא יוכל ללמוד מתמטיקה, אך  עדיין הפערים הגדולים וחוסר היכולת של המערכת או מחוסר תקציבים או משיקולים פדגוגים אחרים מחייבת להבין שיש לעבוד במקביל על שני הנושאים בו זמנית. על מנת  לא לפגע ביכולת ההבנה המתמטית של התלמיד לטווח הרחוק וחוסר היכולת שלו להשתלב כדמות בוגר בחברה בעתיד. אין ספק כי פיתוח ויכולת מתמטית מהווה חלק בלתי נפרד מקימו המקצועי והאקדמי של כל אחד מאיתנו ולכן עלינו לעשות שיקול דעת מחדש כיצד לשלב את הילדים הסובלים מלקויות בתוך מבנה שיעור בכיתה הרגילה . על המשרד לדאוג לאפשר למורים למתמטיקה לעבור את הכשרה הנכונה על מנת לזהות את הלקויות בזמן ולאפשר לתת את הכלים הנכונים לצוות המקצועי ולהורים ולחפש את הפתרון הנכון בתוך המסגרת החינוכית. המחנכים בתחום המתמטיקה ופרט בחינוך המיוחד, יש אפשרות וגם מחויבות לתרום בנושא אם זה בפיתוח מיומנויות מתמטית , לפתח שפה מתמטית בגיל צעיר, עבודה עם אמצעי המחשבה, תרגול חוזר על חומר ישן לפני תחילת נושא חדש, ליצור "קישוריות" במוחו של הלומד, לבנות "עוגנים" על מנת לחזק את ההקשרים בין הנושאים, לאפשר להשתמש בלוחות תמיכה ותומכי זיכרון על מנת לעזור לבעלי הלקות . מאחר והמתמטיקה היא הרבה מעבר לתשובות נכונות וחישובים מדויקים לתת להתקדם לרמות הגבוהות ולא להישאר ברמות הבסיסיות.

ממומלץ מאוד לקריאה מתחייב ת יש הנאה והנעה לפעול בשיטות אלא גם בכיתתכן ...

מתוקשב זה הכי אחי שיש

כחלק מתוכניות לימוד מתוקשבות שפיתחתי השנה, ניתנה משימה מתוקשבת ראשונה בנושא "אגדת שלמה" כעבודה לחופשת הסוכות. ההתלהבות בקרב התלמידים במהלך שיעור הייתה רבה וקשה היה שלא לשמוע את ההרגשות בקרבם. גם באסיפת הורים ההורים הביעו עניין רב  והרגשתי תחושת סיפוק ופרגון לקדמה הטכנולוגית.

המציאות הייתה קצת שונה, הפעילות יצרה מורכבות שהצליחה לחשל אותי למשימה הבאה.

אני אשתדל להציג את הבעיות שנתקלתי אולי הדבר יכול לעזור לכם להכין פעולת הכנה יעילה יותר

א. בעיה טכנית- ישנו תלמיד שאין ברשותו מחשב, למרות הניסיון לאפשר לו לעבוד בבית הספר או להצמיד אותו לחבר מהכיתה אני עדיין מרגישה שיש לי קושי מאחר שזה סוג של חוסר הגינות כלפיו.

הפתרון: משיחה עם ההורים הבנתי שהבעיה אינה כלכלית ואכן יעשו את המאמצים לקנות מחשב ביום הולדתו.

ב. ערכת העבודה- בדומה לנושא שעליה התבקשו לעשות את העבודה, כיצד אני צריכה להעריך עבודה מתוקשבת? מהם הסטנדרטים המצופים מילד בכיתה ו'? האם אני בודקת את טיב העבודה או את טיב השימוש בטכנולוגיה ? באיזו מידה (באחוזים) אני מתייחסת לעבודה מול הטכנולוגיה?  אני חושבת שאין עדיין ברשותי את הכלים הנכונים לשפוט.

הפתרון:

1. לבנות טבלת משוב בה מצוין הניקוד עבור כל שאלה, הניקוד עבור שימוש בטכנולוגיה, הניקוד על מבנה העבודה וניקוד על הגשה בזמן – דהיינו להציג לתלמידים את המדדים בזמן הצגת המשימה בצורה אובייקטיבית וידועה מראש לכל הצדדים.

2. לבדוק עם עצמי מה מטרה שאני מציבה כ"מטרת על" במשימה: הטכנולוגיה או ביצוע המשימה או האם במידה שווה שני הדברים כאחד.

3. מתן ציון משפיע על הציון הסופי בתעודה ולא להתייחס כמו בדיקה לשיעורי בית באופן המסורתי. (זה הוגדר מראש אך כנראה לא הבינו את המשמעות של 10% מהציון הסופי)

ג. זמינות- הילדים היו בטוחים שאני יושבת מול המחשב 10 שעות בממוצע ומחכה לשאלותיהם, בדומה ל facebook  שפתוח כל הזמן אצלם במחשב. בכל פעם שלא קבלו תשובה מיד לאחר הפניית השאלה מצידם, שלחו את אותה הודעה מספר פעמים מתוך חשיבה שאם לא עניתי זה מאחר שלא קיבלתי את ההודעה ( איש לא חשב שאולי אני פשוט לא ליד המחשב ) . נוצרה תחושה של בלבול בין הרשת החברתית לתפקיד המייל הפרטי.

פתרון: תיאום ציפיות והגדרת שעות קבועות למתן שאלות (זה נקבע אולם כנראה לא היה מספיק ברור).

ד.ביקורת מצד ההורים- באסיפת ההורים התגובות היו מפרגנות "סוף סוף מבינים את התלמידים" "באמת הגיע הזמן להתקדם" וכדומה אך עדיין טענו שלא צריך לתת עבודה בחופש, לא הוגן להקציב זמן לעבודה מתוקשבת ועוד סיפורים כאלה ואחרים.

פתרון: ההורים ילמדו להתרגל.

ה. ישנם ילדים שניסו להתחמק מהעבודה ונאלצתי ל"רדוף" אחריהם במסע שכנועים, אני מציינת שזה נעשה עם המון פרגון ותמיכה הואיל וזהו תהליך חדש בבית הספר. קבלתי עבודות שהגיעו באיחור עבודות שהודפסו במקום שיעלו לאתר הבית ספרי, מתוך הבנה שמדובר בתהליך של למידה ועל כן דרושה תמיכה והכוונה ולא הרתעה ושלילה.

לסיכום:

התלמידים של היום, למרות התדמית הממוחשבת שיש להם, מתקשים לעבוד עם המחשב כאשר מדובר על לימודים. ייתכן והקושי מגיע מצד ההורים שרגילים לדף הכתוב  ובחלקם אף נרתעים מהמחשב, אולם כמו כל בני האדם אנו לעיתים נרתעים משינויים ומעדיפים לדחות אותם. במקרה זה אני סבורה שהגיע הזמן וזהו הרגע שיש לעשות את השינוי ולעבור מספרים ומחברות לעבודה ממוחשבת ונטולת נייר. אני יודעת שהשינוי לא יקרה בן לילה ויש עבודה רבה לפנינו החל מבניית תוכנית מחודשת כלל ארצית של למידה באמצעות המחשב, הסבר על חשיבות לוח הזמנים, צורת הגשה והצבת סטנדרטים ע"פ שכבת הגיל.

אני באופן אישי יכולה להעיד שהיו קשיים רבים, אך אין בכוונתי להתייאש ולוותר, בעוד שאני מספרת לכם על הניסיון הראשון, תלמידיי ואני התקדמנו כברת דרך מאז, ואנו בעיצומה של עבודה מתוקשבת שלישית ובהתאם גם קיים שיפור רב.  אני מרגישה שזו רק תחילת הדרך, הגיעה השעה שבה אחרי שקיבלנו את הכלים הבסיסיים נפרוש כנפיים ונעוף אל העתיד הטכנולוגי גם אנו וגם התלמידים שעוד מתעקשים לשחק כדורגל בחצר ולא על המחשב....