יום שני, 10 בינואר 2011

החיים והמוות ביד הלשון – גרסת המציאות



בשבוע שעבר עולם התקשורת סער סביב הסיפור שנחשף ברדיו. ביום שלישי האחרון, התאבד בתליה נער כבן 15 ממרכז הארץ, לאחר שחבריו שכנעו אותו בפייסבוק לעשות זאת.
על-פי הדיווחים בתקשורת, הנער הצעיר שוחח עם חבריו לכתה בפייסבוק, והם הקניטו אותו ואף דרבנו אותו ליטול את חייו. הנער תלה את עצמו באמבטיה וגופתו נמצאה על-ידי אחותו הקטנה.
לאחר שנודע כי הנער אכן התאבד, הסירו חברי-הכתה חלק מהדברים שכתבו לנער בפייסבוק, כפי הנראה משום שחשו אשמה.  בני משפחתו ההמומים של הנער טוענים כי לא היה שום רקע שהעיד כי הוא מתכוון להתאבד.
הטרגדיה האיומה הזאת מצטרפת לאירוע נוסף שתופס כותרות בארץ בימים האחרונים: המשטרה עצרה שני צעירים מנתניה שאנסו ילדה בת 12 אותה הכירו דרך הפייסבוק...
חז"ל אמרו החיים והמוות ביד הלשון, והיום יותר מתמיד החיים והמוות הם בלשון הוירטואלית.
הפייסבוק, הצ'טים, איי סי קיו, מסנג'ר וכל היתר אמנם יכולים לעזור לנו רבות בהוראה ובדרכים אחרות אולם אנחנו חייבים לזכור כל אותה העת שמדובר בכלי מסוכן מאוד.
שנים אנו גדלים על האמרה שילדים יכולים להיות עם אכזר ולאחרונה אנו רק נחושים עד כמה הדבר עלול להיות נכון.
מה שילדים חושבים ב"מגניב" , "קול" "IN" וכן עלול להביא לטרגדיות. היום ילדים כבר לא צריכים להכריז "חרם" על חבר הם פשוט יכולים לפתוח קבוצת פייסבוק ולבקש מכל מי שרוצה להחרים לעשות להם "לייק". היום ילד שמתערער בנפשו עלול לקבל תמיכה למעשים קיצונים מחבריו ועידוד בסגנון "נראה אותך גבר ומתאבד" או "אין לך אומץ" וכו'.
הסכנה הזו, מרחפת בתוכנו, ולרוב אין לנו ההורים או המחנכים שליטה על התכנים שעוברים בפייסבוק או בכל תוכנת מסרים אחרת.
הפחד שלי כמחנכת וכהורה לילד קטן שיום אחד גם הבן שלי יעבור הטרדה או התעללות וירטואלית שאני לא אוכל לדעת ממנה.
אני חושבת שהפתרון חייב לבוא מצד ההורים. ההורים חייבים להבין שזו לא פריווילגיה ללמוד ולהכיר את האינטרנט ואת הסודות של הילדים. לא מדובר במכונה משוכללת לשיגור חללית לירח, אלא במחשב ידידותי שכל הורה חייב לדעת לתפעל ויפה שעה אחת קודם.
הורים לא יכולים ולא יוכלו הגביל את הילדים מלעשות שימוש במחשב, הגבלה שתבוא מצד ההורים רק תגרור את הילדים לרצות עוד מפרי העץ האסור ועל כן איסור לעשות שימוש במחשב הוא לא הפתרון אלא חינוך לעבודה נכונה ובטוחה כמו כן הסבר על הסכנות האורבות ברשת.
החלטתי לייסד כאן בבלוג את הדיברות להורה המתחיל על מנת למנוע את הנזק הבא.
1.      המחשב הוא כלי התקשורת המרכזי היום למד להשתמש ולתפעל אותו. פתח לעצמך חשבון פייסבוק.
2.      אל תגיד הילד שלי הוא בסדר ולי זה לא יקרה, שב עם הילד ולמד אודות המנהגים שלו החברים שלו וכו'.
3.      אם לילד יש חשבון פייסבוק דרוש להיות חבר שלו או לכל הפחות את היכולת לראות מי החברים שלו.
4.      כניסה שבועית לדף הפייסבוק שלו לצורך מעקב אחר ההודעות והתרשמות אינה נחשבת חדירה לפרטיות כל עוד אתה עושה אותה יחד איתו.
5.      נהל שיחות קבועות עם הילד על בית הספר, הפייסבוק וכו' כך תהפוך את הפייסבוק לכלי שהילד יחוש לגיטימציה לשתף אותך בנושא.
6.      הכר לילד את זכויותיו  - שלא יעליבו אותו ברשת, שלא יטרידו אותו וכו'
7.      אסור על הילד לקיים שיחות ופגישות עם אנשים שאינו מכיר, ובכלל זה לאשר חברויות לאנשים שאינם בני גילו או אינם מוכרים לו אישית.
8.      רצוי שהמחשב יהיה בחדר מרכזי בבית כמו בסלון ולא נעול בחדר של הילד, הרגל מגיל צעיר עשוי למנוע התנגדות לכך בגיל ההתבגרות
9.      אל תמנע את השימוש במחשב – פרי העץ האסור תמיד מגרה את יצר הדמיון מאשר פרי שמותר לאכילה.
10.  למרות שילדך כבר שמע ממך אין ספור הרצאות על ההבדלים שבין העולם האמיתי לעולם הוירטואלי – תמיד מומלץ לנהל שיחה נוספת ולהזכיר בה אירועים טרגיים מהעבר לבל יישנו.
אני התחלתי את 10 הדיברות, ואשמח לתגובות ולדיברות נוספות.
הזכירו לילדים החיים והמוות אינם רק ביד הלשון אלא גם במילים שאנו כותבים והמסרים שאנו מעבירים.
שלכם ליאת



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה