יום שלישי, 31 באוגוסט 2010

בלי מילים....





במסגרת הקורס שילוב טכנולוגיות תקשוב ולמידה היבטים בינלאומיים למדנו מהי מדיניות תקשוב בישראל, אחת המטרות של משרד החינוך היא לסגל ולפתח ערכים של ידע טכנולוגי ויצרת נורמות התנהגות ברשת.
מתוך הבלוג של לאה ליברמן שקראה את מאמרו של קוזמה, המפרט את מדינות התקשוב בסינגפור, פינלנד ומצרים. "השיפור במערכות החינוכיות והעלייה בהישגים הלימודיים נראים כדרכים העיקריות שבהן מדינות יכולות להתכונן לשינויים גלובאליים מבוססי טכנולוגיה. שימוש בICT במערכת החינוך ניראת כדרך לקדם שינויים חינוכיים, שיפור מיומנויות הלומדים והכנתם לתפקד בעתיד בחברת הידע ובכלכלה הגלובלית. כדי לגרום לשינוי יש צורך ביצירת חזון . חזון כזה צריך צריך קונצנזוס רחב ביותר של כל הגורמים הנוגעים בדבר, כלומר הממשלה, משרד החינוך, הסקטור הפרטי והסקטור הציבורי עוד נטען במאמר שלהשקעה של זמן ומאמץ ביצירת חזון ברמה המדינית יהיו בעתיד החזרים אופרטיביים."
שילוב טכנולוגיות ה
ICT בסינגפור ופינלנד העלו ללאה את התהיות: מה קורה במדינת ישראל? מהי מדיניות התקשוב בישראל ? האם יש מדיניות ? האם יש חזון ? עד כמה הוא מיושם במערכת החינוך?
אז לאה אני רוצה לספר לך שהשבוע התבשרתי כי
לא אקבל מחשב בכיתתי במהלך השנה הקרובה לעומת שנים עברו. הדבר מעציב ומאכזב. בעוד שבמהלך השיעורים במכללה ובקריאת המאמרים במסגרת התואר , קבלתי את הרושם שהצד הטכני של רכישת מחשב הוא דבר פשוט ואילו הצד השני של יישום הטכנולוגיה בצורה מבוקרת ויעילה הוא התהליך הקשה בקרב המורים. אז כנראה שהבעיה היא שילוב שיעורי לימוד בתוכניות מתוקשבות ופיתוח למידה משמעותית בגלל חוסר מחשב אנו חוזרים לבעיה הטכנית, יש מי שרוצה לבצע אך אין לו את הכלים הנדרשים.                                    
לאחר מספר שיחות עם מנהלת בית הספר ניתנה הבטחה שבמהלך השנה (אולי לקראת סופה תלוי בתקציב ניהול עצמי) יירכש מחשב לכיתתי.
בקיצור מה שאני רוצה להגיד שהבועה מתפוצצת לי בפנים לכל דבר יש מחיר שצריך לשלם ובעוד שבקורס אנו מדברים על פערים בעולם השלישי לדעתי נצטרך לעשות בדיקה מה קורה אצלנו.
מקווה לבשורות טכנולוגיות טובות יותר
נ.ב
עצוב לי לסיים את הבלוג האחרון של הסמסטר בתחושת אכזבה אך כנראה שנצטרך למצוא דרך יצירתית ולעקוף את הכשלים הטכנולוגיים... המשך יבוא בסמסטר הבא .



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה